יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

תעלומה: רבי יוסף הלוי איש הורוויץ מניו יארק - י"ד אייר תרס"ז


על הבית העלמין הישן בקווינס שבניו יארק הנודע בשם "סייפרעס-היללס" בחלקת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" נמצא מצבה עזובה ונפולה, מונחת על מצבות חברותיה ונראית כמי שלא ראתה מבקרים זה עשרות בשנים, אבל תוכן החרוזים שנחרתו עליה מעידה שמדובר במצבת רב חשוב ונודע בדורו, שנפטר בלא עתו ומצא מנוחתו כבוד בארץ החדשה.


מי הוא הרב הזה?
לערוך מחקר על הרב הלא נודע, ראשית נעתיק את נוסחת המצבה ונדלה הפרטים הביוגרפיים הנשמעין ממנה, וכה מספרת המצבה העלומה:
פ"נ
האבן הזאת מצבת גדול ליהודים
רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים
בדמי ימיו נגדע מארץ החיים
יוסף חי – חי הוא בשמים
וי לן מקוננים - בניו ועזרתו
ספקו כפים – דמע כמים – עדתו
פה טמון אבינו – פה ספון מאורינו
הה מי ידאג לנו – ומי יורינו
לב"ן שנה הודו פנה ונתעלה
ויישם יוסף בארון ונשמתו למעלה
י"ד אייר תרס"ז הפשיט אדרתו ויעל השמים
זהרו כבה בעוד השמש בצהרים
לבשו שמים קדרות ושבק לן חיים

הוא הרה"ג ר' יוסף במו"ה נפתלי הירש הלוי ז"ל איש הורוויטץ
רב דחברה עסט. אונג. אנשי ספרד הי"ו
תנצב"ה

הנה מה שעולה מפי המצבה
הרב הגאון רבי יוסף הלוי איש הורוויטץ, בנו של מו"ה נפתלי הירש, שימש כרב בקהלה בניו יארק שנקראה בשם "חברה עסטרייך-אונגארן אנשי ספרד". בחייו היה "רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים" ובדמי ימיו בן נ"ב שנה, נגדע מארץ החיים ביום י"ד אייר תרס"ז.


חברת 'עסטרייך אונגארן אנשי ספרד'

בשנת תרנ"ב-תרנ"ג (ספטמבר 1892) יצא לאור בניו יארק רשימה ומדריך יהודי, ושם מידע רב על קהלות שונות שקיימו בניו יארק בפרט ובאמעריקא בכלל בשנים קדמוניות.

בין הרשימות על בתי כנסיות ובתי מדרשות בניו יארק, נמצא ביהכנ"ס בשם "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" על הכתובת 99 אטורני סט., בית המדרש הזה היה נודע לשם ולתהלה שנים רבות אחר זה  כה"דער ניין-און-ניינציגער שול" על אף שבהמשך הזמן כבר עזבה את בנינה הראשון.

בשטיבל הזה התפללו ולמדו חסידים ואנשי מעשה שמוצאם היה מערי גאליציה שהיה אז תחת שלטון האוסטרו-הונגרי, ובשנה ההוא שנת תרנ"ב-תרנ"ג שימש שם כרב הגאון רבי נפתלי רייטער זצ"ל מבארדיוב שהיגר לארה"ב בשנת תרמ"ו.

בזמן ההוא היה הבית הכנסת הגדול לאנשי גאליציע לא רחוק מה99'ער שטיבל, על הכתובת 87-89 אטורני סטריט היה בנוי לתלפיות בית הכנסת מפואר שהיה נקרא באידיש "ערשטער גאליציאנער קאנגרעגעישאן" והחברה היתה נקראת "מגן אברהם אנשי דוקלא", בהמדריך של שנת תרנ"ב הנ"ל נמצא שהרב הקהלה היה רבי משה (ברז"פ) כהן-ראפפאפארט זצ"ל מליזענסק (חתנו של רבי שמואל באב"ד מסקאהל – שימש כאב"ד יאברוב וליזענסק ובסו"י כדיין בעיר לבוב-לעמבערג ושם נפטר ונטמן).


לאחר שרבי משה ראפפאפארט חזר לגאליציה (בערך שנת תרנ"ד) קיבלו קהל מגן אברהם לרבם את הגאון רבי נפתלי רייטער הנ"ל, רבי נפתלי שימש גם כחבר בית דינו של הרב הכולל רבי יעקב יאזעף זצ"ל ושמו הלך לפניו כחד מראשי העדה של היהדות החרדית בניו יארק רבתי. ואולי נוכל לשער שאז נתקבל בקמומו כרב ב"עסטרייך—אונגארן אנשי ספרד" הרב העלום הזה רבי יוסף ב"ר נפתלי צבי הורוויץ.


בשנת תרס"ג נמצא הסכמת רבי יוסף הלוי איש הורוויץ רב דק"ק "עסטרייך אנשי ספרד" על הירחון "המאסף" שהו"ל הג"ר בן ציון אברהם קאוניקה מירושלים ז"ל, הסכמת רבי יוסף מופיע בין הסכמות שאר רבני אמעריקא מתקופה ההוא. כנראה מפה, לאחר פטירתו של רבי יוסף הורוויץ בדמי ימיו בשנת תרס"ז, נתקבל במקומו רבי שלמה זלמן קאנאריק זצ"ל (מטארנא בגאליציה – היגר לארה"ב בשנת תרס"א שימש כנשיא לכולל אסטרייך-גאליציה לצדקת רמבעה"נ ונפטר בשנת תרצ"א).

כנראה מרשימות לאח"ז עברה קהילת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" לבנין חדש על הכתובת 62 קענאן סט. ובמקומה על 99 אטורני סט. בא חבורה חדשה בשם "עדת ישראל אנשי גאליציא" שבשנת תרע"ז שימש שם כרב רבי מענדל פעדער (היגר לארה"ב מראדאמישלא בשנת תרנ"ז).

כדרכן וגורלן של הקהלות הישנות בניו יארק נשתתפה קהילת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" עם קהלת "ישועת יעקב אנשי קראקא" וביחד הקימו את קהל "ישועת יעקב אנשי ספרד" על הכתובת 239 איסט בראדוויי סט. בניו יארק.



-

כל זה נודע על הקהלה שזכתה לשמש כאכסניא לרב שעליו לא ידוע עדיין הפרטים, אבל תעלומה ואין פותר לה עדיין, מי הוא הרב ר' יוסף הלוי ב"ר נפתלי צבי איש הורוויץ?

הנה מה שכותב עליו מ. וונדר בספרו המנומנטלי "מאורי גאליציה" (חלק ב' דף 228) :




מלבד שנת פטירתו שטעות הוא בידי וונדר, נמצינו למדים מהמכתב ששלח אל ר"ש בובר בשנת תרס"א, שבשנה ההוא עדיין היה גר בפרבידנס וכנראה שימש שם כרב, רק אח"כ עבר לניו יארק לקבלת עליו משרת רבנות קהלת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד (99)" 

לאיזה רב מזלוזיץ הכוונה? ומי היה חותנו הגביר ר' אפרים מגלינא?

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

רבי ראובן ליוואוויץ זצ"ל מייסד ישיבת "בית התלמוד" בברוקלין - נחשפה תמונתו בראש הרבנים הצועדים בשנת תש"ד


לפנינו אחת מהתמונות המפורסמות מ"צעדת הרבנים" בעיר הבירה וואשינגטאן שהתקיימה בימי עשרת תשובה - ימי הרת עולם - בשנת תש"ד, בה השתתפו למעלה משלש מאות רבנים מניו יארק וערי השדה, להקהל ולעמוד על נפשם. לבקש מאת נשיא מדינת אמעריקא מר. פרענקלין דעלאנא רוזוועלט, ולעורר את חברי הסנט והקונגרס, לעשות כל מה שביכולתם להציל את מה שנשאר עדיין להציל בארצות הדמים בערי אירופה, בה נשפטו לרציחות ושמדות מליוני יהודים אנשים נשים וטף, ובכל יום הובילו למשרפות אושוויץ עוד אלפי בני ישראל האומללים רח"ל, שם נחנקו ונשרפו ונשמדו יחדיו עקד"ה באופן אכזרי איום ונורא - ינקום השם דמם לעינינו במהרה.

על התמונה רואים את הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל אב"ד העיר סינסינטי ונשיא אגודת הרבנים דארה"ב, ששימש כיושב ראש ועד ההצלה, הרב סילבר נראה מימין התמונה מקריא מתוך הכתב את בקשת הרבנים והיהודים, ולשמאלו בהתמונה נראה נשיא המשנה של אמעריקא מר. וואלאס שומע ומאזין לדבריו, וביניהם נראה רב צעיר עומד ברצינית ולידו (בשמאל התמונה) רב מבוגר שנראה כמסתכל מן הצד.

מי המה שני הרבנים שזכו לעמוד במקום הכי מכובד בראשי הרבנים הצועדים?

את הפתרון למדים אנו ממקום אחר: בשנת תשי"ז הדפיסו "ועד הצלה" ספר באידיש בשם "חורבן און רעטונג" עם הקדמה מדברי הגר"א סילבר זצ"ל. הספר מתאר באריכות את פעולות הועד בשנות הזעם, פרק מיוחד עוסק בענין ה'מארש' של הרבנים שצעדו בחוצות וואשינגטאן ועל מדרגות ה'קפיטאל', שבין השאר נדפסה שם קטעי עיתונות ארה"ב ובהם תמונות מהמעמד הנרגש, שבין התמונות מצאנו התמונה דלהלן עם כיתוב מפורט בתחתית התמונה שמצביע מי ומי ההולכים:


ולפי זיהוי התמונה זכינו לעמוד על הדמיות שנראים בהתמונה בה התחלנו את המאמר, והם אב ובנו שראו את החידו"ש, האב רבי ראובן ליוואויץ זצ"ל ששימש כרב בברוקלין בשכונת "איסט ניו יארק" והיה עסקן פעיל בועד ההצלה, שבא ביחד עם בנו ר' פסח זכריה ליוואויץ שלימים שימש כרב בביהכנ"ס הישן בני ישראל בעיה"ת לעיקאוואוד, ניו זשורסי למעלה משלשים שנה.


עפ"י כיתוב התמונה שהועתקה לעיל, יצגו הרבנים ליוואויץ את ישיבת "מתיבתא תפארת ירושלים" מניו יארק, הישיבה שידועה בכינויה בר"ת MTJ נתיסדה בשנות התר"ס ושימשה לילדים מגיל תלמוד תורה וחדר ועד למתיבתא גבוה לבחורים מבוגרים, בשנת תרצ"ה נתפרסמה הישיבה בעבור שהגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נתקבל כראש הישיבה, ועכשיו אנו יודעים שההתמנות בא על ידי השתדלות גיסו, אחד ממנהלי הישיבה והוא הרב הנזכר רבי ראובן ליוואויץ (נשיהם היה אחיות בנות ר' יעקב משה קסטונוביץ ז"ל)

רבי ראובן ליוואויץ זצ"ל מאיסט ניו יארק - מיסד ישיבת "בית התלמוד" בברוקלין


רבי ראובן ליוואויץ נולד בליטא בשנת תרנ"ג לאביו התורני ר' חיים יוסף הלוי ז"ל - אחיו של הגאון רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל המשגיח המפורסם מישיבת מיר בליטא. נשא את מרת זלאטא בת ר' יעקב משה קאסטנוביץ (שכנ"ל היה גם חותנו של הגר"מ פיינשטיין) ואחרי שנולד להם בנם הבכור פסח זכריה הנזכר בשנת תרפ"ב, היגרה משפחת ליוואוויץ לאמעריקא והתישבו בברוקלין אשר בניו יארק.
במפקד הצנזוס של שנת תר"ץ מוצאים את רבי ראובן בברוקלין בגיל 37, אשתו זלאטה בגיל 31, ומלבד הבן פסח בן 8 נרשמו  שני בנים נוספים שנולדו להם פה בניו יארק; הבן אברהם שלימים עבר לגור לעיר הרטפורד, בגיל 6, והבן הצעיר חיים יוסף שנקרא ע"ש זקנו נולד בשנה ההוא שנת תר"ץ - הבן הזה נעשה לימים מנהל למחלקת לימודי חול בישיבת באבוב בברוקלין.

תעודת רישום בצבא האמריקני משנת תש"ב של רבי ראובן ליוואויץ זצ"ל רב בשכונת איסט ניו יארק בברוקלין - נראה כתובת ביתו בברוקלין Van Siclen Ave 534 משמש כרב, ואשתו מרת זלאטא יודע פרטים עליו - מתחתית הכרטיס נמצא חתימתו באנגלית Reuben Levovitz

רבי ראובן היה רב פעיל בשכונות איסט ניו יארק וברונזביל, וכאמור היה רבי ראובן מראשי הנהלת ישיבת תפארת ירושלים, ולימים יסד את ישיבת "בית התלמוד" המפורסמת בברוקלין. כמו כן היה לו חלק נכבד בפעולות ההצלה בשנות הזעם, כמו שנראה מהתמונות ומהמאמרים שצרפנו לעיל, רבי ראובן היה חבר ל'ועד התעמולה' של הועד ההצלה, ועסק הרבה להלצחת צעדת הרבנים שעשתה רושם כביר על מנהיגי ארה"ב, זכרה לו אלוקי לטובה.

קטע ווידאו נדיר של צעדת הרבנים - נראה ונשמע איך שהרב זאב גולד מראשי תנועת המזרחי בארה"ב ואח"כ בארץ ישראל - מקריא את בקשת הרבנים לפני חברי הקונגרס על מדרגות הקפיטאל


ביום כ"ה תשרי  - יום ה' פרשת בראשית - שנת תשכ"ו אחרי מחלה ממושכה, נפטר רבי ראובן ליוואויץ לבית עולמו, וכה דיווח ירחון "הפרדס" את פטירתו ומעמד הלויה:


למחרתו ביום ערב שבת קודש פרשת בראשית הובל הרב ליוואויץ לקבורה על הביה"ח בקווינס, והנה תמונת מצבתו מאתר קברים.קאם:



בנו הרב ר' פסח ז. ליוואויץ היה דמות ידועה בלעיקוואוד, נפטר בשנת תשע"ב בשכונת ארזי הבירה בירושלים, בה משמש בנו הגאון ר' יעקב ליוואויץ שליט"א כראש ישיבה, כנראה היה אחרון מהמשתתפים בהצעדה ההיסטוריות מלפני 71 שנה. 

יזכרם ה' אלוקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם.

יום שני, 6 באוקטובר 2014

תלונתו ומשפטו של ר' יוסף זונדל סאלאנט אודות אתרוגי קורפו - תרע"ו



The case of Sundel Saland vs. Hebrew Publishing Company 

דבר בעתו מה טוב!

 בעת שכלל ישראל מתכוננת לחוג את חג הסוכות עם כל מצותיה ולקיים את המצוה המיוחדת ליקח את ארבעת המינים, אנו מביאם לקוראי הבלוג  קובץ מעניין להנאתכם.
הקובץ מכיל בתוכו פרטים מרתקים על דיון בבית המשפט לערעורים בניו יורק בשנת תרע"ז-ח אודות תלונה שהגיש ר' יוסף זונדל סאלאנט ע"ה נגד המפעל "היברו פאבלישינג קא." מניו יורק, עבור פרסום שהדפיסו בעיתוני אמעריקא לקראת ימים הנוראים של שנת תרע"ו.
בהמודעה הם מפרסמים שבשנה ההוא לא הצליחו הסוחרים להביא אתרוגים מארץ ישראל כמידי שנה בשנה עקבות המלחמה השוררות בעולם, ובעבור זה עבר ר' זונדל לטריעסט שביון והביא עמו אתרוגי קורפו, אבל האתרוגים הם בחזקת מורכבים!

-
ר' יוסף זונדל סאלאנט מניו יארק ירש את מסחר האתרוגים מאביו ר' יהודה לייב סאלאנט בנו של רבי יוסף זונדל סאלאנט מחכמי ורבני ירושלים עיה"ק - ר' יהודה לייב היה שותף עם בן-אחותו ר' בנימין בינוש בן הגאון רבי שמואל סאלאנט זצ"ל אב"ד ירושלים (חתנו של רבי יוסף זונדל הנ"ל) וכנראה ממודעות שנתפרסמו בעיתונים מהבד"ץ בירושלים לקראת חג הסוכות של שנת תרל"ח גם עליהם עברה רוח הפולמוס של האתרוגים - הפעם אודות אתרוגי ארץ הקודש ששלחו לחו"ל - והדיון אודות מצבם הכשרות:



בנו של ר' יהודה ליב סאלאנט, ר' יוסף זונדל נשא לאשה את מרת שרה נחמה בתו של הגאון רבי אליעזר דן רלב"ג זצ"ל מירושלים שמזווג זה נולד להם הבן בנימין, לאחר פטירת אשתו היגר ר' זונדל לארה"ב בשנת תר"ן ביחד עם בנו בנימין ונשא שם בשנית את מרת רחל בת הגאון המפורסם רבי גבריאל זאב (וועלוול) מרגליות מבאסטאן-ניו יארק זצ"ל בעמח"ס חרוזי מרגליות ושא"ס וחתנו של הרה"צ רבי נחום מהוראדנא זצ"ל.

ב"רשימות הנוסעים" מאלו שנכנסו לנמל אליס-איילנד בניו יארק, אנו מוצאים את ר' זונדל נוסע בתכיפות לארה"ק בין השנים תרס"ח ועד שנת תרצ"ג, מטרת הנסיעה היתה עבור מסחר האתרוגים, שהמציא מידי שנה בשנה אתרוגי ארץ ישראל עבור תושבי אמעריקא, מלבד בשנת תרע"ה-ו בה לא התקיימה אפשרות להביא אתרוגים מארצה"ק, אז נסע למדינת יון והזמין אתרוגי איי קורפו עבור תושבי אמעריקא ועל זה נתעוררה השערוריא בענין חזקת כשרותם של האתרוגים והפקפוק על היותם מורכבים שהביא לפרסום המודעה ע"י "היברו פאבלישינג קאמפאני".

לפי תלונת ר' זונדל בביה"מ בניו יורק גרמה לו המודעה הפסד ענק, אחרי שלא הצליח למכור את האתרוגים שהזמין ולפיכך תבע את מנהלי הדפוס לבית המשפט עבור פיצוי ותשלומין על הפסדו.
לפנינו נמצא רק את העתקת הדיונים של הבית המשפט לערעורים בניו יארק אבל גם זה שופך אור על הפרשייה בפרט, ובכלל על פולמוס אתרוגי קורפו, וגם נמצא בתוכו הרבה פרטים בענין היהודים ויהדות בניו יארק ואמעריקא בימים ההם.

קשה לעבור על כל החומר שנמשך על 495 דפים, שכוללת בתוכו עדיות ופרטים שנמסרו מאנשים שונים, להלן רשימה של אנשים ידועים שערכנו:
1. עדותו של ר' זונדל סאלאנט התובע  בדף 51
2. עדות חותנו הגאון רבי וועלוול מרגליות בדף 172
3. דברי הגאון רבי הלל הכהן קליין רב לק' אנשי אונגארן בניו יורק - דף 142
4. עדותו של הרב דר. דוב (ברנדרד) דרכמאן רב דק' זכרון אפרים בנ"י - דף 132
5. דברי הרב שמואל בוכלער רב בביהכנ"ס בית יהודה בברוקלין  - דף 184
6. דברי אחיו של ר' זונדל - יוליוס (יוחנן?) סאלאנט - דף 272
7. דברי אח נוסף של ר' זונדל - אהרן סאלאנט - דף 295
8. עדותו של הבלשן המפורסם אלכסנדר הרכבי (הארקאווי) - 318
9. העתקות מכתבים וטלגרמים מרבנים ברחבי ארה"ב בהם מודיעים לרי"ז סלנט שלא יקחו ממנו אתרוגים אחרי שקראו את המודעה שנדפסה ב'מארגן זשורנאל', הרבנים הם; רבי שמואל רפפאפארט מספרינגפילד (נטמן באר"י), רבי מנחם נחום ווייסבלאט מבאלטימאר והרב האכבערג מסינסינטי. האחרון מודיע בהחלט לר' זונדל  "לא נקבל את האתרוגים ששלחתם כי אתרוגי קורפו פסולים! - ההדסים נתקבלו בלי עלים שלחו אחרים תחתיהם".

לחצו כאן לקריאת המסמך 

ר' יוסף זונדל היה גם עסקן לטובת הישוב בירושלים ובאחד ממסעיו לארה"ק בשנת תרפ"ז קנה מגרש עבור בית היתומים "עזרה", וכה דווח עליו עיתון "דואר היום":


כנראה ממודעות בעיתון The Palestine Post אודות עזבונו ונכסיו בארה"ק נפטר ר' זונדל בתחלת שנת תרצ"ד, הנה המודעה הראשונה מהתאריך יוני 23, 1934

האם ידוע איפה נפטר ונטמן?

-
תשוח"ח להרב ר' פישל פ. חבר נכבד במורשת חכמי אמעריקא על מציאת הקובץ, ישלם ה' פעלו לטובה, גם נעזרנו בהרבה פרטים על משפחת סלנט עפ"י הבלוג "תולדות ושרשים" בערכו של צאצאי הגרי"ז סלנט זצ"ל מירושלים

שמחת יום טוב לנו ולכל ישראל

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

רבי אברהם יעקב גרשון לעססער זצ"ל - 90 שנה לפטירתו ליל יוה"כ תרפ"ה



רבי אברהם יעקב גרשון לעססער ז"ל משיקאגו וסינסינטי הוגדר בפטירתו בשנת תרפ"ה ע"י כל העיתונות כ"זקן רבני אמעריקא" , ישיש בן צ"ג שנים היה בפטירתו אבל יותר מזה היה זקן זה שקנה חכמה, למעלה מארבעים שנה הגדיל והרבה פעלים לתורה ולתעודה עלי אדמות אמעריקא.

בתוך ימי אבלו של הרב לעססער , ערב סוכות תרפ"ה,  כתב ר' שמואל מיללער מברונקס, ניו יארק בירחונו "אפריון" מאמר ארוך לתולדותיו, שנעלה פה להנציח זכרונו של אחד מטובי הרבנים ששרתו בקודש בערי השדה באמעריקא מימי בראשיתה של היהדות החרדית בארצות הברית.




והנה מה שכתבו עליו העיתונות באנגלית




הרב לעססער חיבר הספרים; אהל מועד ובית המדרש וספר באחרית הימים שניהם נדפסו בשנת תרנ"ז בהיותו בשיקאגו.

בשנת תרנ"ג בפטירת הגאון הנצי"ב מוואלאזין זצ"ל הספידו הרב לעססער מרורות בבהכנ"ס בני יעקב בשיקאגא, וכה תיאר ב. לעווין תלמיד הנצי"ב את ההספד בעיתון הצפירה:


זוגתו של הרב לעססער,  הרבנית בילא בלומא בת רבי יוסף מקלעצק ז"ל נפטרה תחלת שנת תרע"ז והיא בת 79 בפטירתה כמו שכתבו עליה בעיתונות




מצבה אחת הוקמה על קברם של הרב והרבנית לעססער ז"ל - הנאהבים והנעמים בחייהם ובמותם לא נפרדו - הנה תמונת המצבה מאתר קברים.


העתק המציבה:

פ"נ
הרב הגאון הצדיק מהו"ר אברהם יעקב גרשון ב"ר עזריאל מאיר ז"ל, שהיה אב"ד בכמה קהלות חשובות בישראל, ובאחרית ימי חייו היה מרא דאתרא בעירנו כ"ז שנה, נפטר בשיבה טובה בן צ"ג שנים, ביוה"כ תרפ"ה, בעהמ"ח ספר אהל מועד ג"ס [גם ספר] באחרית הימים  תנצב"ה


Rabbi Lesser Died Oct. 7 5685

את מקומו של הרב לעססער כאב"ד סינסינעטי מילא הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל - יהא זכרם ברוך