אסיפת 'כנסת הרבנים' בניו יארק שנת תרצ"ב

אסיפת 'כנסת הרבנים' בניו יארק שנת תרצ"ב

תמונה מהעיתון 'ברוקלין דעילי איגל' מאסיפת חברי 'וועד הפועל' להכין את הכינוס ואסיפת הרבנים שהתקיימה בניו יארק בשנת תרצ"ב

בהאסיפה התכנסו חברי ארגון 'כנסת הרבנים' שנתיסדה על ידי הגאון הגדול רבי גבריאל זאב מרגליות זצ"ל מהרבנים המפורסמים בניו יארק, התמונה הוא ממפגש שהתקיימה על ידי הוועדה המכינה את האסיפה, והנה רשימת הרבנים שנראים עפ"י הכיתוב מתחת הקו, משמאל לימין:

1.     ר' מנשה מרגליות בנו של הגאון ר' גבריאל זאב (המכונה ר' וועלוועלע) מרגליות נשיא כנסת הרבנים דאמעריקא ואב"ד קהל עדת ישורין בניו יארק, מח"ס חרוזי מרגליות ושא"ס. הבן ר' מנשה למד אצל זקנו אבי-אמו הגאון רבי נחום'קה מהוראדנא (רבו של החפץ חיים) ולימים היגר לארה"ב

לאחר פטירתו של רבי וועלוול, מילא ר' מנשה את מקום אביו בנשיאות 'כנסת הרבנים' והיה רב פעיל בניו יארק, לימים עבר לגור לאזור בארא-פארק שבברוקלין, מחידושי תורתו נדפסו בקובצים וירחונים באמריקא ואירופה.

ר' מנשה נפטר ר"ח סיון שנת תשי"ד הנה מצבתו מאתר קברים.קאם עם מה שכתב עליו העיתון 'איגל' לאחר פטירתו:

2.     ר' יוסף טובי' לעווי מברוקלין בעמח"ס זכרון יהודה ויוסף על סוגיות הש"ס

3.     ר' יצחק סאדין רב בק"ק אגודת אחים - אנשי קורלאנד בניו יארק ואחריו רב בק"ק אוהב שלום בברוקלין, מח"ס דרשות יצחק ותולדות יצחק, מצבתו ומידע עליו בקברים .קאם

4.     ר' ישעי' יוסף מארגאלין רב דק' חברה תורה אנשי חסד בבראנזוויל שבברוקלין, מלפנים בסיראקיוז, ניו יארק ושאר קהלות, מח"ס המעשה והמדרש תפארת מהרשי"ם וחי' מהרשי"ם, רב פעיל וסופר פורה, שמו נמצא בין כל קובצי וירחוני תורה. מצבתו בקברים.קאם

5.     ר' ברוך שלום טריינין (נואם) רב בעיר פלעינפילד בניו זשערסי, מלפנים בעיר קליוולאנד, אהייאו נזכר פה.

בנו של ר' דוב טריינין מדווינסק, נזמך מרבני עיר מולדתו ה"ה הגאונים; רבי מאיר שמחה הכהן בעל אור שמח והגאון הראגאצ'ובי רבי יוסף ראזין מדווינסק, כשהגיע לפרקו נעשה חתנו של הג"ר מאיר ליווען מנאשעלסק בעמח"ס אמרי חמד, ולימים היגר לארה"ב.

פה באמעריקא היה כאמור קודם רב בקליוולאנד ומשם עבר לעיר פלעינפילד בניו זשערסי, ואח"כ  בברוקלין, חתנו היה ר' יחזקאל שרגא כהנא ב"ר ברוך דוד כהנא מצפת בעמח"ס ברכת הארץ (בנו של ר' יחזקאל שרגא היה מאיר כהנא הידוע).

6.      ר' יוסף וויניק רב בפאר-ראקאוועי, ניו יארק ויו"ר וועד לחיזוק התורה שע"י הפועל המזרחי באמעריקא, ומראשי ישיבת ר' חיים ברלין בברוקלין

7.     ראביי בערנארד בירשטיין  מהטמפל הריפורמי 'עזרת ישראל' בווסט-סייד שבמנהטן, הטמפל נודע היום כ'די אקטיארס טעמפל' על מעמדה בין היהודים של הוליווד (בימיו של בירשטיין החליפה הקהילה את מעמדה מארטאקס לרעפארם)

8.     ר' ירחמיאל גדלי' צוקער מבאסטאן בעהמ"ח 'תורה און אידנטום' 

9.     ר' אהרן קראנענבערג מברוקלין

תלונתו ומשפטו של ר' יוסף זונדל סאלאנט אודות אתרוגי קורפו - תרע"ו

The case of Sundel Saland vs. Hebrew Publishing Company 

דבר בעתו מה טוב!

 בעת שכלל ישראל מתכוננת לחוג את חג הסוכות עם כל מצותיה ולקיים את המצוה המיוחדת ליקח את ארבעת המינים, אנו מביאם לקוראי הבלוג  קובץ מעניין להנאתכם.
הקובץ מכיל בתוכו פרטים מרתקים על דיון בבית המשפט לערעורים בניו יורק בשנת תרע"ז-ח אודות תלונה שהגיש ר' יוסף זונדל סאלאנט ע"ה נגד המפעל "היברו פאבלישינג קא." מניו יורק, עבור פרסום שהדפיסו בעיתוני אמעריקא לקראת ימים הנוראים של שנת תרע"ו.
בהמודעה הם מפרסמים שבשנה ההוא לא הצליחו הסוחרים להביא אתרוגים מארץ ישראל כמידי שנה בשנה עקבות המלחמה השוררות בעולם, ובעבור זה עבר ר' זונדל לטריעסט שביון והביא עמו אתרוגי קורפו, אבל האתרוגים הם בחזקת מורכבים!

-
ר' יוסף זונדל סאלאנט מניו יארק ירש את מסחר האתרוגים מאביו ר' יהודה לייב סאלאנט בנו של רבי יוסף זונדל סאלאנט מחכמי ורבני ירושלים עיה"ק - ר' יהודה לייב היה שותף עם בן-אחותו ר' בנימין בינוש בן הגאון רבי שמואל סאלאנט זצ"ל אב"ד ירושלים (חתנו של רבי יוסף זונדל הנ"ל) וכנראה ממודעות שנתפרסמו בעיתונים מהבד"ץ בירושלים לקראת חג הסוכות של שנת תרל"ח גם עליהם עברה רוח הפולמוס של האתרוגים - הפעם אודות אתרוגי ארץ הקודש ששלחו לחו"ל - והדיון אודות מצבם הכשרות:

בנו של ר' יהודה ליב סאלאנט, ר' יוסף זונדל נשא לאשה את מרת שרה נחמה בתו של הגאון רבי אליעזר דן רלב"ג זצ"ל מירושלים שמזווג זה נולד להם הבן בנימין, לאחר פטירת אשתו היגר ר' זונדל לארה"ב בשנת תר"ן ביחד עם בנו בנימין ונשא שם בשנית את מרת רחל בת הגאון המפורסם רבי גבריאל זאב (וועלוול) מרגליות מבאסטאן-ניו יארק זצ"ל בעמח"ס חרוזי מרגליות ושא"ס וחתנו של הרה"צ רבי נחום מהוראדנא זצ"ל.

ב"רשימות הנוסעים" מאלו שנכנסו לנמל אליס-איילנד בניו יארק, אנו מוצאים את ר' זונדל נוסע בתכיפות לארה"ק בין השנים תרס"ח ועד שנת תרצ"ג, מטרת הנסיעה היתה עבור מסחר האתרוגים, שהמציא מידי שנה בשנה אתרוגי ארץ ישראל עבור תושבי אמעריקא, מלבד בשנת תרע"ה-ו בה לא התקיימה אפשרות להביא אתרוגים מארצה"ק, אז נסע למדינת יון והזמין אתרוגי איי קורפו עבור תושבי אמעריקא ועל זה נתעוררה השערוריא בענין חזקת כשרותם של האתרוגים והפקפוק על היותם מורכבים שהביא לפרסום המודעה ע"י "היברו פאבלישינג קאמפאני".

לפי תלונת ר' זונדל בביה"מ בניו יורק גרמה לו המודעה הפסד ענק, אחרי שלא הצליח למכור את האתרוגים שהזמין ולפיכך תבע את מנהלי הדפוס לבית המשפט עבור פיצוי ותשלומין על הפסדו.
לפנינו נמצא רק את העתקת הדיונים של הבית המשפט לערעורים בניו יארק אבל גם זה שופך אור על הפרשייה בפרט, ובכלל על פולמוס אתרוגי קורפו, וגם נמצא בתוכו הרבה פרטים בענין היהודים ויהדות בניו יארק ואמעריקא בימים ההם.

קשה לעבור על כל החומר שנמשך על 495 דפים, שכוללת בתוכו עדיות ופרטים שנמסרו מאנשים שונים, להלן רשימה של אנשים ידועים שערכנו:
1. עדותו של ר' זונדל סאלאנט התובע  בדף 51
2. עדות חותנו הגאון רבי וועלוול מרגליות בדף 172
3. דברי הגאון רבי הלל הכהן קליין רב לק' אנשי אונגארן בניו יורק - דף 142
4. עדותו של הרב דר. דוב (ברנדרד) דרכמאן רב דק' זכרון אפרים בנ"י - דף 132
5. דברי הרב שמואל בוכלער רב בביהכנ"ס בית יהודה בברוקלין  - דף 184
6. דברי אחיו של ר' זונדל - יוליוס (יוחנן?) סאלאנט - דף 272
7. דברי אח נוסף של ר' זונדל - אהרן סאלאנט - דף 295
8. עדותו של הבלשן המפורסם אלכסנדר הרכבי (הארקאווי) - 318
9. העתקות מכתבים וטלגרמים מרבנים ברחבי ארה"ב בהם מודיעים לרי"ז סלנט שלא יקחו ממנו אתרוגים אחרי שקראו את המודעה שנדפסה ב'מארגן זשורנאל', הרבנים הם; רבי שמואל רפפאפארט מספרינגפילד (נטמן באר"י), רבי מנחם נחום ווייסבלאט מבאלטימאר והרב האכבערג מסינסינטי. האחרון מודיע בהחלט לר' זונדל  "לא נקבל את האתרוגים ששלחתם כי אתרוגי קורפו פסולים! - ההדסים נתקבלו בלי עלים שלחו אחרים תחתיהם".

לחצו כאן לקריאת המסמך 

ר' יוסף זונדל היה גם עסקן לטובת הישוב בירושלים ובאחד ממסעיו לארה"ק בשנת תרפ"ז קנה מגרש עבור בית היתומים "עזרה", וכה דווח עליו עיתון "דואר היום":

כנראה ממודעות בעיתון The Palestine Post אודות עזבונו ונכסיו בארה"ק נפטר ר' זונדל בתחלת שנת תרצ"ד, הנה המודעה הראשונה מהתאריך יוני 23, 1934

האם ידוע איפה נפטר ונטמן?

-
תשוח"ח להרב ר' פישל פ. חבר נכבד במורשת חכמי אמעריקא על מציאת הקובץ, ישלם ה' פעלו לטובה, גם נעזרנו בהרבה פרטים על משפחת סלנט עפ"י הבלוג "תולדות ושרשים" בערכו של צאצאי הגרי"ז סלנט זצ"ל מירושלים

שמחת יום טוב לנו ולכל ישראל