יום שישי, 5 בדצמבר 2014

אסיפת 'כנסת הרבנים' בניו יארק שנת תרצ"ב


אסיפת 'כנסת הרבנים' בניו יארק שנת תרצ"ב


תמונה מהעיתון 'ברוקלין דעילי איגל' מאסיפת חברי 'וועד הפועל' להכין את הכינוס ואסיפת הרבנים שהתקיימה בניו יארק בשנת תרצ"ב

בהאסיפה התכנסו חברי ארגון 'כנסת הרבנים' שנתיסדה על ידי הגאון הגדול רבי גבריאל זאב מרגליות זצ"ל מהרבנים המפורסמים בניו יארק, התמונה הוא ממפגש שהתקיימה על ידי הוועדה המכינה את האסיפה, והנה רשימת הרבנים שנראים עפ"י הכיתוב מתחת הקו, משמאל לימין:
1.     ר' מנשה מרגליות בנו של הגאון ר' גבריאל זאב (המכונה ר' וועלוועלע) מרגליות נשיא כנסת הרבנים דאמעריקא ואב"ד קהל עדת ישורין בניו יארק, מח"ס חרוזי מרגליות ושא"ס. הבן ר' מנשה למד אצל זקנו אבי-אמו הגאון רבי נחום'קה מהוראדנא (רבו של החפץ חיים) ולימים היגר לארה"ב

לאחר פטירתו של רבי וועלוול, מילא ר' מנשה את מקום אביו בנשיאות 'כנסת הרבנים' והיה רב פעיל בניו יארק, לימים עבר לגור לאזור בארא-פארק שבברוקלין, מחידושי תורתו נדפסו בקובצים וירחונים באמריקא ואירופה.
ר' מנשה נפטר ר"ח סיון שנת תשי"ד הנה מצבתו מאתר קברים.קאם עם מה שכתב עליו העיתון 'איגל' לאחר פטירתו:




2.     ר' יוסף טובי' לעווי מברוקלין בעמח"ס זכרון יהודה ויוסף על סוגיות הש"ס
3.     ר' יצחק סאדין רב בק"ק אגודת אחים - אנשי קורלאנד בניו יארק ואחריו רב בק"ק אוהב שלום בברוקלין, מח"ס דרשות יצחק ותולדות יצחק, מצבתו ומידע עליו בקברים .קאם
4.     ר' ישעי' יוסף מארגאלין רב דק' חברה תורה אנשי חסד בבראנזוויל שבברוקלין, מלפנים בסיראקיוז, ניו יארק ושאר קהלות, מח"ס המעשה והמדרש תפארת מהרשי"ם וחי' מהרשי"ם, רב פעיל וסופר פורה, שמו נמצא בין כל קובצי וירחוני תורה. מצבתו בקברים.קאם
5.     ר' ברוך שלום טריינין (נואם) רב בעיר פלעינפילד בניו זשערסי, מלפנים בעיר קליוולאנד, אהייאו נזכר פה.
בנו של ר' דוב טריינין מדווינסק, נזמך מרבני עיר מולדתו ה"ה הגאונים; רבי מאיר שמחה הכהן בעל אור שמח והגאון הראגאצ'ובי רבי יוסף ראזין מדווינסק, כשהגיע לפרקו נעשה חתנו של הג"ר מאיר ליווען מנאשעלסק בעמח"ס אמרי חמד, ולימים היגר לארה"ב.
פה באמעריקא היה כאמור קודם רב בקליוולאנד ומשם עבר לעיר פלעינפילד בניו זשערסי, ואח"כ  בברוקלין, חתנו היה ר' יחזקאל שרגא כהנא ב"ר ברוך דוד כהנא מצפת בעמח"ס ברכת הארץ (בנו של ר' יחזקאל שרגא היה מאיר כהנא הידוע).
6.      ר' יוסף וויניק רב בפאר-ראקאוועי, ניו יארק ויו"ר וועד לחיזוק התורה שע"י הפועל המזרחי באמעריקא, ומראשי ישיבת ר' חיים ברלין בברוקלין
7.     ראביי בערנארד בירשטיין  מהטמפל הריפורמי 'עזרת ישראל' בווסט-סייד שבמנהטן, הטמפל נודע היום כ'די אקטיארס טעמפל' על מעמדה בין היהודים של הוליווד (בימיו של בירשטיין החליפה הקהילה את מעמדה מארטאקס לרעפארם)
8.     ר' ירחמיאל גדלי' צוקער מבאסטאן בעהמ"ח 'תורה און אידנטום' 
9.     ר' אהרן קראנענבערג מברוקלין

יום שני, 24 בנובמבר 2014

הגאון רבי יצחק ביק ממאהילוב-פראווידענס ז"ל וצאצאיו


הגאון רבי יצחק ביק אב"ד פראווידענס ראוד-איילענד
נפטר ז' כסלו תרצ"ג

הגאון רבי יצחק ביק נולד בשנת תרכ"ג[1] בעיר מעזיבוז לאביו הגאון רבי שמחה ביק ולאמו הרבנית יענטא.
אביו הגאון רבי שמחה ביק נולד ר"ח סיון תקפ"ט לאביו הגאון רבי שאול ישכר בעריש ביק אב"ד מעזיבוז ולאמו הרבנית פעסיא בת הגאון רבי צבי אריה ראפאפארט אב"ד מעזיבוז. בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית יענטא בת רבי ראובן מעיר אומאן. בשנת תרכ"ג נתקבל לרב דק"ק מעזיבוז, על מקום הגאון רבי יחיאל מיכל מרגליות שנפטר ביום א' דר"ה, וכיהן ברבנות מעזיבוז למשך חמשה שנים, ובשנת תרכ"ח נתקבל לרב דק"ק מאהלוב פאדאלסק. במשך השנים נתקרב לדרך החסידות והסתופף בצל הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב. נפטר י' אדר שני תרנ"ז. השאיר אחריו את בניו הגאון רבי חיים יעקב ביק והגאון רבי יצחק.
בהגיע הבן רבי יצחק לפרקו נשא את הרבנית שרה (פרטים עליה לא ידוע. נפטרה בת ע"ג שנה ביום כ"ח חשון תרח"צ) ובשנת תרמ"ח נתקבל לרב דק"ק מעזיבוז, על מקום ש"ב הגאון רבי חיים יחיאל מיכל ביק שנפטר צעיר לימים ביום כ"א תמוז תרמ"ז. וכיהן שם ברבנות למשך ט"ז שנה. בשנת תרס"ד נתקבל לרב בק"ק מאהלוב [שם גם כיהן ברבנות אחיו הגדול הגאון רבי חיים יעקב] וכיהן שם ברבנות עד שנת תרפ"א.
עם התגברות שלטון הרשע ברוסיא, ברח מאוקריינא לבאסארביע הסמוכה, ונתקבל לרב דק"ק בריטשאן, וכיהן שם ברבנות איזה שנים, ולבקשת אנשי עירו שהתגוררו באמעריקא היגר לשם.
בשנת תרפ"ג יצא לדרכו מחוף ראטערדאם בהאלאנד עם האניה Noordam והגיע לחוף ארה"ב ביום י"ד טבת תרפ"ג. יחד עמו באו אשתו מרת שרה, וגם ארבע בנותיו שעוד לא נישאו.
מתחילה שימש ברבנות בעיר ניו-יארק למשך שנתיים, ואז עבר לכהן ברבנות בעיר פראווידענס ראוד-איילענד, והיה רב בביהמ"ד הגדול בני יעקב (Congregation Sons of Jacob) דשם, בעיר פראווידענס פעל הרב ביק וזכה לעשות גדולות ונצורות בחיי היהדות דשם, יסד ועד הכשרות ובנה מקוה טהרה, בבית מדרשו יסדו תלמוד תורה לילדים וקופת גמילות חסדים.
נפטר ביום ז' כסלו תרצ"ג, ומנוחתו כבוד באוהל מיוחד בבית החיים "לינקאלן פארק" בעיר ווארוויק ראוד-איילענד



בעיתון "די איווענינג בולעטין" שנדפס בעיר פראווידענס ביום דצמבר 6 1932 כתבו עליו בשפה האנגלית:
RABBI ISAAC BICK, NOTED TALMUDIC SCHOLAR, DEAD
Descendant of line of 31 Generations of Rabbis Dies Suddenly.

Rabbi Isaac Bick of the Sons of Jacob Congregation Synagogue, 24 Douglas Ave, A leading member of the rabbinate of this city, died early this morning at the age of 63 at his home , 157 Orms Street. His death followed a heart attack shortly before midnight.
A descendant of an unbroken line of 31 generations of rabbis and revered by hundreds in the Jewish population of Providence, and an avid proponent of the principles of Judaism, and a great Judaic scholar. Rabbi Bick died as he had lived, praying.
A steady stream of callers, including many rabbis, proceeded by the Orms Street home through the morning to pay their last respect to the dead. A number of rabbis from New York, Boston and Fall River are reported to attend this funeral.
Two of Rabbi Bick's sons are rabbis, one in New York and the other in St. Louis.
Rabbi Bick was born in Medziboz, and following in the footsteps of his ancestors became a rabbi at an early age. He came to this country 11 years ago. After holding a rabbinical position in New York for two years, he came to Providence to assume the leadership of Sons of Jacob synagogue. He was active in work and was regarded by all  as a spiritual adviser and teacher.
Surviving are his widow, Mrs. Sarah Bick and eight children

מיו"ח ידועים לנו: בנו רבי שאול ישכר [נולד תרמ"ג], בנו רבי חיים [נולד ???], בתו איטא [נולדה תרס"ב], בתו רחל [נולדה תרס"ד], בתו הינדא [נולדה תרס"ה], בתו שרה(?) [נולדה תרס"ז].
* * * *

הגאון רבי שאול ישכר ביק אב"ד מאהלוב[2]
נפטר כ"ג אייר תשל"א

הגאון רבי שאול ישכר ביק נולד בשנת תרמ"ג בעיר יאמפאלי[3] לאביו רבי יצחק ביק.
בהיותו צעיר לימים חלה מאוד והרבה להקיא דם, עד שהרופאים חששו לבריאותו. אז לקחו אביו אל הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב שיעורר עליו רחמים. וציוה הרה"ק מטשארטקוב שישתדל ללמוד בכל יום ח"י פרקים משניות, ואם זה קשה עבורו אז ילמוד לכה"פ ח"י משנות. גם צוה עליו לכוון באמירת פרשת הקטורת שלשה פעמים ביום, כי זה סגולה להבריח את מלאך המשחית. ואכן רבי שאול זכה לאריכות ימים מתוך שלימות הבריאות. (נר ישראל ח"ה עמ' רע"ד).
בשנת תרס"ב נשא את הרבנית פערל יהודית בת הרה"ק ר' שלום מברייהין בעמח"ס משמרת שלום בן הרה"ק ר' ברוך מרדכי מקאידינאוו וחתן הרה"ק ר' יוסף מברעזנא. באותה תקופה התקרב אל הרה"ק ר' מרדכי מלאיעוו, והסתופף הרבה בצל קדשו.
בשנת תרס"ג קיבל סמיכה מהרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנאסטייפאל ומרבני עיר בארדיטשוב. בשנת תרס"ד נתקבל לרב דק"ק מעזיבוז, על מקום אביו שעבר אז למאהלוב. בשנת תרע"א נתקבל ש"ב רבי חיים יחיאל מיכל (השני) ביק לרב בק"ק מעזיבוז, על מקום אביו רבי חיים יחיאל מיכל הראשון, ואז הוצרך רבי שאול ישכר לעזוב את מעזיבוז, ובשנת תרע"ב נתקבל לרב בק"ק קאמארין (פלך מינסק).
בשנת תרפ"א נתקבל לרב דק"ק מאהלוב, על מקום אביו שעבר אז לבריטשאן.
בשנת תרפ"ז יצא לדרכו מחוף ראטערדאם בהאלאנד עם האניה Ryndeam והגיע לחוף ארה"ב ביום ט"ו אלול תרפ"ז.
מתחילה התגורר בעיר פאטסוויל בפענסילוועניע. מקום מגוריו היה: 309 W. Norwegian St.. כשהו"ל הקונטרס דובר שלום התגורר בהכתובת 221 Henry Street. אח"כ נתקבל לרב בקהלת אנשי בסרביא בשכונת בראנזוויל בברוקלין. מקום מגוריו היה518 Barbey Street  .בשנת תרצ"ו נתקבל לרב בביהכ"נ "קשר אחים" בבראנזוויל, ברוקלין.

בית הכנסת 'קשר אחים' בשכונת בראנזוויל בברוקלין

בשנת תרצ"ח עשו לכבודו "חג היובל" במלאות לו ל"ה שנה ששימש ברבנות. ראה הפרדס סיון תרצ"ח עמ' 20בשנת תש"ט עלה לארץ הקודש והתיישב בעיר בני ברק.

רבי שאול ישכר נפטר כ"ג אייר תשל"א, בן שמונה ושמונים שנה. חיבר ספר "יד שאול". וגם הדפיס מחדש את הגדה של פסח מגדים חדשים מדודו הגאון רבי מאיר מנחם ביק (ירושלים תש"י), וכן הדפיס הקונטרס "דובר שלום" הכולל צוואה חותנו הק'. מדברי תורתו נדפס בהפרדס אלול תר"צ, דגל ישראל (סיון תרפ"ט).

השאיר אחריו בנו: ר' אברהם יהושע העשיל [נולד תרע"ד] תלמיד הראי"ה קוק ורב בברוקלין בעמח"ס משנת הפועלים וחזון התקופה. בנותיו: פיגא, מלכה [נולדה תרע"ב] אסתר [נולדה תרע"ב],  לאה [נולדה תר"פ].
* * * *

הגאון רבי חיים אב"ד לינן מאסאטשוטשעס
נפטר י"א אב תשי"ד

הגאון רבי חיים ביק נולד לאביו רבי יצחק ביק. נשא את הרבנית אילנה שושנה בת ר' מאיר. נולדה בשנת תר"נ. [פרטים נוספים לא ידוע].
שימש ברבנות בניו יארק ולאורענס, אח"כ עבר לעיר לינן ב'מאסאטשוטשעס שם כיהן כרב דקהל חברה תהלים, היה מראשי תנועת המזרחי בארה"ב, נפטר בעיר לינן ביום י"א אב תשי"ד בגיל 57, נשאר אחריו בן ובת.



עיתון 'די זשואיש אדוואקאט" מדווח על פטירת הרב חיים ביק בעיר לינן עם תמונתו


*
תודתינו נתונה בזה להרב ר' נחוניא חפר שיחי' חבר המורשת על המאמר הנפלא שנכתב לרגל היאצ"ט של רבי יצחק ביק שיחול ביום השבת הבעל"ט, זכות כל הצדיקים יעמוד לו ולכולנו להיוושע בכל מילי דמיטב






[1] בהפרדס (כסלו תרצג עמ' 19) כתוב שנולד בשנת תרכ"ד, אמנם ב"עלליס איילענד" רשום שהיה בן חמשים שנה כשהגיע לארה"ב בחורף תרכ"ג.
[2] פרטי תולדותיו מספר "תולדות אנשי שם" עמ' 9 וספר עיר מבצר עמ' שלה
[3] יצויין שבסמכיו הרשמיים נרשם שנולד בלעטיטשוב בשנת תרל"ה. אבל זה לא יתכן כי אביו היה אז בן י"ב שנה.

יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

מיסיאנרים בניו יארק שנת תרנ"ח - קונטרס "מלחמה בשלום" נגדם


"הרב החריף ובקי, חכם ושלם מפורסם, וחובר חברים מחוכם" (לשונו של הרב הכולל הגאון רבי יעקב יאזעף בהסכמתו) מו"ה אברהם ליב בנימינזאהן מניו יארק, ראה צורך בשנת תרנ"ח בניו יארק, להדפיס קונטרס בשם "מלחמה בשלום" והוא "ויכוח בין שני 'אוהבים' יהודי ונוצרי בעניני הדת" (כלשון דף שער הספר) וכדברי הרב הכולל בהסכמתו היה נצרך "כדי להסיר מכשול מדרך צעירי עמנו, ולהשריש בלבם אמונה טהורה, בטרם יקנו דעות כוזבות".

המחבר היה יליד העיר לעכאוויץ ברוסיה הלבנה, והיה מפורסם כמוהל מומחה, בסביבות שנת תרמ"ה אנו מוצאים אותו גר בעיר קיוב ושם שימש כסופר וסוכן להעיתון 'עברי אנכי' .


בתר"ס כבר היה בניו יארק בה כתב מאמרים להעיתון "הצפירה" וחתם עצמו כ'מזכיר העיתון'. ספרו "מלחמה בשלום" זכה להסכמתם של הני תרי גדולי ניו יארק בימים ההם, ה"ה הגאון הרב הכולל רבי יעקב יוסף (יאזעף) זצ"ל שכותב בין השאר "ומצוה רבה היא על כל איש יהודי לקנות את הספר היקר הזה"



ושר המסכים השני הוא הגאון הרב ד"ר הילל הכהן קליין זצ"ל רב דק' אוהב צדק לאנשי אונגארן בניו יארק, שמדבריו נוכל ללמוד על מטרת הספר כיון שבימים ההם היה ה'מיסיאנרים' פעילים פה באמעריקא ובניו יארק, ובלשונו "וכאשר מטרת הספר להצדיק את תורתינו תושבע"פ, המסורה לנו מדור דור, נגד שונאיה משטיניה ומנגדיה הם "בעלי התעודה" תעודת מסיתים אשר נקבו בשמותם (מיסיאנערן)" ועל כן קורא הרב קליין ומבקש משלומי אמוני ישראל "שיעמדו לימין המחבר, לסמכו ולסעדו".



מלבד החיבור הנ"ל חיבר גם הספרים; עמק יהושפט והמתבונן, הרב בנימינזאהן נפטר ביום כ"ג חשון תרע"ז ונטמן על הביה"ח יוניאן פיעלד בניו יארק, בחלקת "קהל דורשי טוב אנשי פינסק" הנה תמונת מצבתו מאתר קברים:


כנראה מצוואתו - שחלקה נשתמרה בארכיווני ניו יארק - לא הניח אחריו בנים רק ד' בנות - הנה הקטע ממה שאשתו פעשא העידה על צאצאיהם וכתובותיהם לאחר פטירתו בשייכות להצוואה:







יום שני, 10 בנובמבר 2014

אוצר בלום: תמונות הגר"א סילווער עם גדולי ישראל - חלק ב'


הגאון רבי אליעזר סילווער ז"ל אב"ד סינסינעטי נואם בועידה הארצית של אגודת ישראל באמעריקא.

בשלחן הכבוד נראים משמאל לימין: רבי אהרן קאטלער, רבי משה פיינשטיין, האדמו"ר רבי מרדכי שלמה פר"מ מבאיאן, האדמו"ר רבי נחום מרדכי פערלאוו מנאוואמינסק. שלישי מצד ימין נראה הרב ר' מנחם מענדל חודרוב ז"ל מטאלנא-וויזניץ

הנה המשך דוגמאות מתמונות מדהימות שהועלו לאחרונה באתר: CINCINNATI JUDAICA FUND  שהתחלנו בשבוע העברה פה.

15 מיאמי ביעטש ת"ש - עם הגאון רבי אברהם קאלמנאוויטש ר"י מיר:

16. עם האדמורי"ם מבאיאן וקאפישניץ:

17. נואם בועידה הארצית של אגו"י באמעריקא - נראים; ר"מ חודרוב, האדמורים רנ"מ מנאוואמינסק ורמ"ש מבאיאן, הגר"א קאטלער והגר"מ פיינשטיין:

18. האדמו"ר באיאן, הר"מ חודרוב, הר"א סילבר והדמו"ר מנאוואמינסק:

19. האדמו"ר באיאן הר"א סילבר עם מי?:

20. אומרים שזה הבראנזווילער עם הרב סילווער - וידענא שזה האדמו"ר מקאפישניץ - עם מי הצדק?

21. רא"י ט"ב מקווינס, האדמו"ר קאפישניץ והר"א סילבר:

22. במחנות העקורים בדייטשלאנד לאחר השואה תש"ו - תמונת מי על הקיר?:

23. עוד משם עם הרב שענקעלאוויטש משמאל - הרבנית שטערנבוך המפורסמת מימין:

24. עוד משם, הרב גורודצקי מחסידי ליובאוויטש מקב"פ הרב סילווער:




יום שני, 3 בנובמבר 2014

אוצר בלום: תמונות מדהימות מרבי אליעזר סילבר עם גדולי ישראל


הגאון רבי אהרן קאטלער זצ"ל, האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקאפישניץ זצ"ל והגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל

באתר: CINCINNATI JUDAICA FUND  נמצא אוצר בלום עם תמונות ומסמכים אודות הגאון רבי אליעזר סילבר אב"ד סינסינטי זצ"ל ועל יהדות ורבני העיר סינסינטי בכלליות.

הנה דוגמאות.

1. חתונת רא"ח קרליבך עם בתו של הרב שניאור זלמן שניאורסאן מפריז (יש תמונות מהמאורע אבל כנראה שזו תמונה חדשה):
נראה רמ"ד ריבקין משמאל, ואחריו הגר"א סילבר, האדמו"ר מליובאוויטש (עם הגב) החתן במרכז שוחח עם החותן (מעומד) לידו רבי שמרי' גורארי' שוחח עם האדמו"ר ראי"ה מקאפשיניצא. 

2. רבי אליעזר סילבר מבקר את הישיבה בנייטרא נראה משוחח עם הגרמ"ד ווייסמאנדל, הראשון מימין הוא רי"ז מאיער ז"ל מח"ס מהרש"א הארוך

3. קאנווענשאן של אגודת ישראל שנת? נראים; ר"י ראזענהיים, ר"א סילבר, הדאמורי"ם מבאיאן, אמשינוב ובאבוב:

4. הגאונים; ר"א קאלמנאוויטש, ר"א סילבר ורבי אהרן קאטלער זצ"ל:

5. קבל"פ להר"א סילבר בארצה"ק. נראים; רש"י הילמאן, ר"א סילבר הגרא"ז מלצר והרי"מ טיקוצינסקי:

6. הגר"א סילבר עם האדמו"ר מקאפישניצא והגר"א קאטלער:

7. הגר"א סילבר במעמד חופה עם הגר"י קאמינעצקי:

8. הגאונים; רבי יצחק הוטנר, רבי אהרן קאטלער ור"א סילבר:

9. ר"א סילבר עם רי"י רודערמאן מבאלטימאר:

10. עוד מאגודת ישראל עם ר"י ראזענהיים והאדמו"ר מבאיאן:

11. ר"א סילבר בחתונה עם הרב ממאטעסדארף:

12. ר"א סילבר עם רבי יונתן שטייף:

13. האדמו"ר מבאיאן מברך את החתן בחתונה (אולי בן/בת האדמו"ר מקאפישניץ) ורואים את ר"א סילבר:

14. אוצר של 48 תמונות מחתונה, נראים בה כמה כדולי ישראל:

יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

תעלומה: רבי יוסף הלוי איש הורוויץ מניו יארק - י"ד אייר תרס"ז


על הבית העלמין הישן בקווינס שבניו יארק הנודע בשם "סייפרעס-היללס" בחלקת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" נמצא מצבה עזובה ונפולה, מונחת על מצבות חברותיה ונראית כמי שלא ראתה מבקרים זה עשרות בשנים, אבל תוכן החרוזים שנחרתו עליה מעידה שמדובר במצבת רב חשוב ונודע בדורו, שנפטר בלא עתו ומצא מנוחתו כבוד בארץ החדשה.


מי הוא הרב הזה?
לערוך מחקר על הרב הלא נודע, ראשית נעתיק את נוסחת המצבה ונדלה הפרטים הביוגרפיים הנשמעין ממנה, וכה מספרת המצבה העלומה:
פ"נ
האבן הזאת מצבת גדול ליהודים
רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים
בדמי ימיו נגדע מארץ החיים
יוסף חי – חי הוא בשמים
וי לן מקוננים - בניו ועזרתו
ספקו כפים – דמע כמים – עדתו
פה טמון אבינו – פה ספון מאורינו
הה מי ידאג לנו – ומי יורינו
לב"ן שנה הודו פנה ונתעלה
ויישם יוסף בארון ונשמתו למעלה
י"ד אייר תרס"ז הפשיט אדרתו ויעל השמים
זהרו כבה בעוד השמש בצהרים
לבשו שמים קדרות ושבק לן חיים

הוא הרה"ג ר' יוסף במו"ה נפתלי הירש הלוי ז"ל איש הורוויטץ
רב דחברה עסט. אונג. אנשי ספרד הי"ו
תנצב"ה

הנה מה שעולה מפי המצבה
הרב הגאון רבי יוסף הלוי איש הורוויטץ, בנו של מו"ה נפתלי הירש, שימש כרב בקהלה בניו יארק שנקראה בשם "חברה עסטרייך-אונגארן אנשי ספרד". בחייו היה "רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים" ובדמי ימיו בן נ"ב שנה, נגדע מארץ החיים ביום י"ד אייר תרס"ז.


חברת 'עסטרייך אונגארן אנשי ספרד'

בשנת תרנ"ב-תרנ"ג (ספטמבר 1892) יצא לאור בניו יארק רשימה ומדריך יהודי, ושם מידע רב על קהלות שונות שקיימו בניו יארק בפרט ובאמעריקא בכלל בשנים קדמוניות.

בין הרשימות על בתי כנסיות ובתי מדרשות בניו יארק, נמצא ביהכנ"ס בשם "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" על הכתובת 99 אטורני סט., בית המדרש הזה היה נודע לשם ולתהלה שנים רבות אחר זה  כה"דער ניין-און-ניינציגער שול" על אף שבהמשך הזמן כבר עזבה את בנינה הראשון.

בשטיבל הזה התפללו ולמדו חסידים ואנשי מעשה שמוצאם היה מערי גאליציה שהיה אז תחת שלטון האוסטרו-הונגרי, ובשנה ההוא שנת תרנ"ב-תרנ"ג שימש שם כרב הגאון רבי נפתלי רייטער זצ"ל מבארדיוב שהיגר לארה"ב בשנת תרמ"ו.

בזמן ההוא היה הבית הכנסת הגדול לאנשי גאליציע לא רחוק מה99'ער שטיבל, על הכתובת 87-89 אטורני סטריט היה בנוי לתלפיות בית הכנסת מפואר שהיה נקרא באידיש "ערשטער גאליציאנער קאנגרעגעישאן" והחברה היתה נקראת "מגן אברהם אנשי דוקלא", בהמדריך של שנת תרנ"ב הנ"ל נמצא שהרב הקהלה היה רבי משה (ברז"פ) כהן-ראפפאפארט זצ"ל מליזענסק (חתנו של רבי שמואל באב"ד מסקאהל – שימש כאב"ד יאברוב וליזענסק ובסו"י כדיין בעיר לבוב-לעמבערג ושם נפטר ונטמן).


לאחר שרבי משה ראפפאפארט חזר לגאליציה (בערך שנת תרנ"ד) קיבלו קהל מגן אברהם לרבם את הגאון רבי נפתלי רייטער הנ"ל, רבי נפתלי שימש גם כחבר בית דינו של הרב הכולל רבי יעקב יאזעף זצ"ל ושמו הלך לפניו כחד מראשי העדה של היהדות החרדית בניו יארק רבתי. ואולי נוכל לשער שאז נתקבל בקמומו כרב ב"עסטרייך—אונגארן אנשי ספרד" הרב העלום הזה רבי יוסף ב"ר נפתלי צבי הורוויץ.


בשנת תרס"ג נמצא הסכמת רבי יוסף הלוי איש הורוויץ רב דק"ק "עסטרייך אנשי ספרד" על הירחון "המאסף" שהו"ל הג"ר בן ציון אברהם קאוניקה מירושלים ז"ל, הסכמת רבי יוסף מופיע בין הסכמות שאר רבני אמעריקא מתקופה ההוא. כנראה מפה, לאחר פטירתו של רבי יוסף הורוויץ בדמי ימיו בשנת תרס"ז, נתקבל במקומו רבי שלמה זלמן קאנאריק זצ"ל (מטארנא בגאליציה – היגר לארה"ב בשנת תרס"א שימש כנשיא לכולל אסטרייך-גאליציה לצדקת רמבעה"נ ונפטר בשנת תרצ"א).

כנראה מרשימות לאח"ז עברה קהילת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" לבנין חדש על הכתובת 62 קענאן סט. ובמקומה על 99 אטורני סט. בא חבורה חדשה בשם "עדת ישראל אנשי גאליציא" שבשנת תרע"ז שימש שם כרב רבי מענדל פעדער (היגר לארה"ב מראדאמישלא בשנת תרנ"ז).

כדרכן וגורלן של הקהלות הישנות בניו יארק נשתתפה קהילת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" עם קהלת "ישועת יעקב אנשי קראקא" וביחד הקימו את קהל "ישועת יעקב אנשי ספרד" על הכתובת 239 איסט בראדוויי סט. בניו יארק.



-

כל זה נודע על הקהלה שזכתה לשמש כאכסניא לרב שעליו לא ידוע עדיין הפרטים, אבל תעלומה ואין פותר לה עדיין, מי הוא הרב ר' יוסף הלוי ב"ר נפתלי צבי איש הורוויץ?

הנה מה שכותב עליו מ. וונדר בספרו המנומנטלי "מאורי גאליציה" (חלק ב' דף 228) :




מלבד שנת פטירתו שטעות הוא בידי וונדר, נמצינו למדים מהמכתב ששלח אל ר"ש בובר בשנת תרס"א, שבשנה ההוא עדיין היה גר בפרבידנס וכנראה שימש שם כרב, רק אח"כ עבר לניו יארק לקבלת עליו משרת רבנות קהלת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד (99)" 

לאיזה רב מזלוזיץ הכוונה? ומי היה חותנו הגביר ר' אפרים מגלינא?