יום שלישי, 16 בדצמבר 2014

"שבועת השוחטים" והתרתה ע"י ועד הרבנים - ניו יארק תרע"ח



לפנינו "מודעה ואזהרה" מעניינת ונדירה חתום ע"י ארבעים ושבעה מגדולי רבני ניו יארק בזמן ההוא, שנת תרע"ח, אודות התרת "שבועת שוחטי עופות" בשביתה (סטרייק) שקיבלו על עצמם בשבועה שלא לשחוט עופות עד שינתן להם מבוקשם.

אודות הסטרייק ומי נלחם נגדה כתב מ. שרמן בספרו (באנגלית) לינק למאמרו


הנה העתקת המודעה בתרגום חפשי מאידיש:

מודעה ואזהרה
היות שהאיסור שנאסרה ע"י "ועד הרבנים דניו יארק" תחת ה"ועד לעניני היהדות", וכן השבועה שקבלו השוחטים על עצמם שלא לשחוט עופות, נאסרה ונשבעה 'על תנאי' כדי ש'ששביתת השחיטה' תביא להטבת הכשרות ולפרנסת השוחטים כפי דעתם של הרבנים והשוחטים.
לכן, כיון שלדעתינו נתקיימה התנאי לפי שעה, ממילא הותרה להם להשוחטים לשחוט בכל המקומות הישנים החל מיום ה' בלילה.
אולם, כל העופות שנשחטו ביום ד' מן הבוקר בשעה 8 ועד למחרתו ביום ה' בלילה, אסור לאוכלם כנבלה וטרפה וכל הכלים שהשתמשו בהם צריכים הגעלה.
בכל המקומות שה'מסיגי הגבול' (שאינם שייכים לה'יוניאן של אגודת שוחטי העופות') יעמדו על משמרתם, יהי' שחיטתם טרפה מהיום ולהלאה ואסור לאכול משחיטתם כנבילה וטרפה, ובכלל זה נכלל גם ה'טשיקן מארקעט' האלמוני מבראנקס..

-

על המודעה באו על החתום הרבנים שהשתייכו ל'ועד הרבנים' הנזכר
בראשות הגאון רבי שלום אלחנן יפה ז"ל אב"ד ביהמ"ד הגדול בניו יארק ויו"ר ועד הרבנים – בעמח"ס שואל כענין
ואתו עמו הרבנים הגאונים הנקובים בשמותם (עם הוספות מידע עליהם כפי מה שיד המורשת הגיע – תשוח"ח להרפ"פ על אדיבתו בהמצאת הלינקים לכאו"א – שיתברך ממעון הברכות)


1.      ר'  משה זבולון מרגליות אב"ד דקהל ישורין בניו יארק – ידוע בכיניו ה'רמ"ז'

2.      ר בנימין ברוך גוטה רב דק חתם סופר – אנשי טשענסטחוב בניו יארק – בעמח"ס שיטמ"ק החדש

3.      ר'  שלמה זלמן (זאלקי) קאנאריק – רב בניו יארק ונשיא הכולל הגאליצאי של רמבעה"נ באמעריקא

4.      ר יהודה לייב ראזע רב דק' אנשי ברעזאן בניו יארק – עליו כתבנו בעבר פה

5.      ר משה שטערמאן רב דביהכנ"ס אוהב צדק בנ"י ואחריו בק' תורת אמת בבארא פארק – ממייסדי הת"ת בהארלעם

6.      ר' שמואל ארי' אלשעווסקי – רב דביהמה"ג בבראנקס ור"מ בישיבת רי"א – בעמח"ס דבר שמואל

7.      ר' אשר זאב ווערנער, רב בבראנקס נ"י בתקופה ההוא – שימש גם ברבנות העיירות; לינן, פעטערסון ופראווידענס עד שעלה לארה"ק לקבל הרבנות של עיר טבריא תובב"א

8.      ר' עזריאל נחמי' פלאקס – רב בבראנקס בעמח"ס ענף שלמה 

9.      ר יעקב איסקאלסקי – רב דק' אנשי ביאליסטאק בניו יארק - מזכיר ועד הרבנים דניו יארק ומח"ס תרי"ג מצוות

10.  ר' יוסף משה רפאל פאזין  רב דקהל צמח צדק בברוקלין

11.  ר' יהודא ליב גאלדבערגער רב דק' חברה בחורים – אנשי אונגארן בניו יארק

12.  ר' בנימין אראנאוויץ – ר"מ בישיבת רי"א בניו יארק

13.  ר אפרים שניאור רב דביהכנ"ס אנשי ווארשא בנ"י

14.  ר' אברהם משה באס רב בברוקלין

15. ר'  בצלאל ראזין מטארנאפאל– רב ביהכנ"ס שערי שמים – ראמענישער שול – בנ"י

16.  ר הלל הכהן המכונה דר. קליין – רב דק אוהב צדק – אנשי אונגארן בנ"י ונשיא כולל שומה"ח – מהרבנים המפורסמים בניו יארק

17.  ר מנחם מענדל גוזיק – רב ' דביהנ"ס אנשי מאקעווער בנ"י

18.  ר אלטר שאול פפעפער רב דביהמ"ד הגדול אנשי אונגארן בנ"י

19.  ר דוד פריינקל  רב דביהמ"ד אהבת אחים אנשי אונגארן בנ"י

20.  ר''  ברוך מאיר קליין, בעמח"ס אמרי ברוך – רב בכמה קהלות לאנשי אונגארן בני"י

21.  ר אברהם נפתלי גאלאנטי, רב דק' עדת ישראל בבראנקס ומחבר כמה ספרים

22.  ר' רפאל ווינער - רב דק' עדת ישראל בבראנקס 

23.  ר' דניאל שפירא, רב בברוקלין וחבר 'ועד החינוך' של הת"ת בברוקלין

24.  ר' ישראל אייזיקסאן, רב בביהמ"ד הג' דברונזוויל

25.  ר זאב וואלף גאלד, ממיסדי ישיבת תורה ודעת ורב בוויליאמסבורג – מראשי תנועת המזרחי שעלה אח"כ לאר"י

26.  ר' משהיעקב פארט  רב דק' אנשי שלום בניו ראשעל ואח"כ בסויט-ברוקלין מח"ס רוח יעקב

27.  ר' פנחס אליעזר המכונה ד"ר פריעדמאן – רב דחברה אהבת אחים אנשי אונגארן בנ"י

28.  ר' אהרן דוד בוראק ר"מ בישיבת רי"א בנ"י ובעמח"ס פרחי אהרן

29.   ר' אברהם עבר הירשאוויץ אב"ד טאלידא באהייו ואח"כ בנ"י - בעמח"ס שו"ת בית אברהם ושא"ס – נפטר בירושלים

30.  ר' אברהם זלמן חאנאוויץ - - רב דביהכנ"ס נוסח אר"י דהארלעם בנ"י

31.  ר' א.ש. סאסאווער 

32.  ר  משה חיים ראבינאוויץ,'רב דביהמ"ד הג' בברונזביל

33.  ר' שמעון יצחק פינקעלשטיין, רב בבראנזוויל ומח"ס ראשית ביכורים

34.  ר אלי' אינזעלבוך רב בסקנקטדי נ"י ואח"כ בבארא פארק, ברוקלין ובסו"י באר"י

35.  ר' משה בנימין טאמאשאוו, ידוע בכיניו ה'מבי"ט' עורך ומו"ל הירחון יגדיל תורה ורב בברוקלין

36.  ר' יוסף אלי' פריעד [לוריא]  רב בניו יארק ומח"ס אהל יוסף

37.  ר'  יצחק במח"ו מרדכי ווייס  

38.  ר' אליעזר ליפא ווייסבלום רב בנ"י ובמח"ס ילקוט הדרוש נכד הנוע"א  

39.  ר' שמעיה שמואל [שמעלקא] גערשטנפעלד רב בנ"י ור"מ בישיבת רי"א

40.  ר' ראובן דיקשטיין רב בנ"י ומשגיח לעניני כשרות

41.  ר מנחם הכהן ריזיקאוו, רב דק' שערי שמים – ראמענישער שול - בברוקלין

42.   ר' חיים ליבער כהן רב בעיר ממפיס ואח"כ בניו יארק

43.  ר' יוסף דוב הלוי לעווין – ר"מ בישיבת רי"א בנ"י ובעמח"ס יד הלוי

44.  ר' שמואל צבי גליק רב בבראנקס וברוקלין מזכיר ה'קהלה' בניו יארק – מתרגם את העין יעקב לאנגלית

45.  ר' בנימין הלוי ליוויי – רב דק' אהבת אברהם בנ"י

46.  ר' [?] גאלדבערג, בראנקס

יום שישי, 5 בדצמבר 2014

אסיפת 'כנסת הרבנים' בניו יארק שנת תרצ"ב


אסיפת 'כנסת הרבנים' בניו יארק שנת תרצ"ב


תמונה מהעיתון 'ברוקלין דעילי איגל' מאסיפת חברי 'וועד הפועל' להכין את הכינוס ואסיפת הרבנים שהתקיימה בניו יארק בשנת תרצ"ב

בהאסיפה התכנסו חברי ארגון 'כנסת הרבנים' שנתיסדה על ידי הגאון הגדול רבי גבריאל זאב מרגליות זצ"ל מהרבנים המפורסמים בניו יארק, התמונה הוא ממפגש שהתקיימה על ידי הוועדה המכינה את האסיפה, והנה רשימת הרבנים שנראים עפ"י הכיתוב מתחת הקו, משמאל לימין:
1.     ר' מנשה מרגליות בנו של הגאון ר' גבריאל זאב (המכונה ר' וועלוועלע) מרגליות נשיא כנסת הרבנים דאמעריקא ואב"ד קהל עדת ישורין בניו יארק, מח"ס חרוזי מרגליות ושא"ס. הבן ר' מנשה למד אצל זקנו אבי-אמו הגאון רבי נחום'קה מהוראדנא (רבו של החפץ חיים) ולימים היגר לארה"ב

לאחר פטירתו של רבי וועלוול, מילא ר' מנשה את מקום אביו בנשיאות 'כנסת הרבנים' והיה רב פעיל בניו יארק, לימים עבר לגור לאזור בארא-פארק שבברוקלין, מחידושי תורתו נדפסו בקובצים וירחונים באמריקא ואירופה.
ר' מנשה נפטר ר"ח סיון שנת תשי"ד הנה מצבתו מאתר קברים.קאם עם מה שכתב עליו העיתון 'איגל' לאחר פטירתו:




2.     ר' יוסף טובי' לעווי מברוקלין בעמח"ס זכרון יהודה ויוסף על סוגיות הש"ס
3.     ר' יצחק סאדין רב בק"ק אגודת אחים - אנשי קורלאנד בניו יארק ואחריו רב בק"ק אוהב שלום בברוקלין, מח"ס דרשות יצחק ותולדות יצחק, מצבתו ומידע עליו בקברים .קאם
4.     ר' ישעי' יוסף מארגאלין רב דק' חברה תורה אנשי חסד בבראנזוויל שבברוקלין, מלפנים בסיראקיוז, ניו יארק ושאר קהלות, מח"ס המעשה והמדרש תפארת מהרשי"ם וחי' מהרשי"ם, רב פעיל וסופר פורה, שמו נמצא בין כל קובצי וירחוני תורה. מצבתו בקברים.קאם
5.     ר' ברוך שלום טריינין (נואם) רב בעיר פלעינפילד בניו זשערסי, מלפנים בעיר קליוולאנד, אהייאו נזכר פה.
בנו של ר' דוב טריינין מדווינסק, נזמך מרבני עיר מולדתו ה"ה הגאונים; רבי מאיר שמחה הכהן בעל אור שמח והגאון הראגאצ'ובי רבי יוסף ראזין מדווינסק, כשהגיע לפרקו נעשה חתנו של הג"ר מאיר ליווען מנאשעלסק בעמח"ס אמרי חמד, ולימים היגר לארה"ב.
פה באמעריקא היה כאמור קודם רב בקליוולאנד ומשם עבר לעיר פלעינפילד בניו זשערסי, ואח"כ  בברוקלין, חתנו היה ר' יחזקאל שרגא כהנא ב"ר ברוך דוד כהנא מצפת בעמח"ס ברכת הארץ (בנו של ר' יחזקאל שרגא היה מאיר כהנא הידוע).
6.      ר' יוסף וויניק רב בפאר-ראקאוועי, ניו יארק ויו"ר וועד לחיזוק התורה שע"י הפועל המזרחי באמעריקא, ומראשי ישיבת ר' חיים ברלין בברוקלין
7.     ראביי בערנארד בירשטיין  מהטמפל הריפורמי 'עזרת ישראל' בווסט-סייד שבמנהטן, הטמפל נודע היום כ'די אקטיארס טעמפל' על מעמדה בין היהודים של הוליווד (בימיו של בירשטיין החליפה הקהילה את מעמדה מארטאקס לרעפארם)
8.     ר' ירחמיאל גדלי' צוקער מבאסטאן בעהמ"ח 'תורה און אידנטום' 
9.     ר' אהרן קראנענבערג מברוקלין

יום שני, 24 בנובמבר 2014

הגאון רבי יצחק ביק ממאהילוב-פראווידענס ז"ל וצאצאיו


הגאון רבי יצחק ביק אב"ד פראווידענס ראוד-איילענד
נפטר ז' כסלו תרצ"ג

הגאון רבי יצחק ביק נולד בשנת תרכ"ג[1] בעיר מעזיבוז לאביו הגאון רבי שמחה ביק ולאמו הרבנית יענטא.
אביו הגאון רבי שמחה ביק נולד ר"ח סיון תקפ"ט לאביו הגאון רבי שאול ישכר בעריש ביק אב"ד מעזיבוז ולאמו הרבנית פעסיא בת הגאון רבי צבי אריה ראפאפארט אב"ד מעזיבוז. בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית יענטא בת רבי ראובן מעיר אומאן. בשנת תרכ"ג נתקבל לרב דק"ק מעזיבוז, על מקום הגאון רבי יחיאל מיכל מרגליות שנפטר ביום א' דר"ה, וכיהן ברבנות מעזיבוז למשך חמשה שנים, ובשנת תרכ"ח נתקבל לרב דק"ק מאהלוב פאדאלסק. במשך השנים נתקרב לדרך החסידות והסתופף בצל הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב. נפטר י' אדר שני תרנ"ז. השאיר אחריו את בניו הגאון רבי חיים יעקב ביק והגאון רבי יצחק.
בהגיע הבן רבי יצחק לפרקו נשא את הרבנית שרה (פרטים עליה לא ידוע. נפטרה בת ע"ג שנה ביום כ"ח חשון תרח"צ) ובשנת תרמ"ח נתקבל לרב דק"ק מעזיבוז, על מקום ש"ב הגאון רבי חיים יחיאל מיכל ביק שנפטר צעיר לימים ביום כ"א תמוז תרמ"ז. וכיהן שם ברבנות למשך ט"ז שנה. בשנת תרס"ד נתקבל לרב בק"ק מאהלוב [שם גם כיהן ברבנות אחיו הגדול הגאון רבי חיים יעקב] וכיהן שם ברבנות עד שנת תרפ"א.
עם התגברות שלטון הרשע ברוסיא, ברח מאוקריינא לבאסארביע הסמוכה, ונתקבל לרב דק"ק בריטשאן, וכיהן שם ברבנות איזה שנים, ולבקשת אנשי עירו שהתגוררו באמעריקא היגר לשם.
בשנת תרפ"ג יצא לדרכו מחוף ראטערדאם בהאלאנד עם האניה Noordam והגיע לחוף ארה"ב ביום י"ד טבת תרפ"ג. יחד עמו באו אשתו מרת שרה, וגם ארבע בנותיו שעוד לא נישאו.
מתחילה שימש ברבנות בעיר ניו-יארק למשך שנתיים, ואז עבר לכהן ברבנות בעיר פראווידענס ראוד-איילענד, והיה רב בביהמ"ד הגדול בני יעקב (Congregation Sons of Jacob) דשם, בעיר פראווידענס פעל הרב ביק וזכה לעשות גדולות ונצורות בחיי היהדות דשם, יסד ועד הכשרות ובנה מקוה טהרה, בבית מדרשו יסדו תלמוד תורה לילדים וקופת גמילות חסדים.
נפטר ביום ז' כסלו תרצ"ג, ומנוחתו כבוד באוהל מיוחד בבית החיים "לינקאלן פארק" בעיר ווארוויק ראוד-איילענד



בעיתון "די איווענינג בולעטין" שנדפס בעיר פראווידענס ביום דצמבר 6 1932 כתבו עליו בשפה האנגלית:
RABBI ISAAC BICK, NOTED TALMUDIC SCHOLAR, DEAD
Descendant of line of 31 Generations of Rabbis Dies Suddenly.

Rabbi Isaac Bick of the Sons of Jacob Congregation Synagogue, 24 Douglas Ave, A leading member of the rabbinate of this city, died early this morning at the age of 63 at his home , 157 Orms Street. His death followed a heart attack shortly before midnight.
A descendant of an unbroken line of 31 generations of rabbis and revered by hundreds in the Jewish population of Providence, and an avid proponent of the principles of Judaism, and a great Judaic scholar. Rabbi Bick died as he had lived, praying.
A steady stream of callers, including many rabbis, proceeded by the Orms Street home through the morning to pay their last respect to the dead. A number of rabbis from New York, Boston and Fall River are reported to attend this funeral.
Two of Rabbi Bick's sons are rabbis, one in New York and the other in St. Louis.
Rabbi Bick was born in Medziboz, and following in the footsteps of his ancestors became a rabbi at an early age. He came to this country 11 years ago. After holding a rabbinical position in New York for two years, he came to Providence to assume the leadership of Sons of Jacob synagogue. He was active in work and was regarded by all  as a spiritual adviser and teacher.
Surviving are his widow, Mrs. Sarah Bick and eight children

מיו"ח ידועים לנו: בנו רבי שאול ישכר [נולד תרמ"ג], בנו רבי חיים [נולד ???], בתו איטא [נולדה תרס"ב], בתו רחל [נולדה תרס"ד], בתו הינדא [נולדה תרס"ה], בתו שרה(?) [נולדה תרס"ז].
* * * *

הגאון רבי שאול ישכר ביק אב"ד מאהלוב[2]
נפטר כ"ג אייר תשל"א

הגאון רבי שאול ישכר ביק נולד בשנת תרמ"ג בעיר יאמפאלי[3] לאביו רבי יצחק ביק.
בהיותו צעיר לימים חלה מאוד והרבה להקיא דם, עד שהרופאים חששו לבריאותו. אז לקחו אביו אל הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב שיעורר עליו רחמים. וציוה הרה"ק מטשארטקוב שישתדל ללמוד בכל יום ח"י פרקים משניות, ואם זה קשה עבורו אז ילמוד לכה"פ ח"י משנות. גם צוה עליו לכוון באמירת פרשת הקטורת שלשה פעמים ביום, כי זה סגולה להבריח את מלאך המשחית. ואכן רבי שאול זכה לאריכות ימים מתוך שלימות הבריאות. (נר ישראל ח"ה עמ' רע"ד).
בשנת תרס"ב נשא את הרבנית פערל יהודית בת הרה"ק ר' שלום מברייהין בעמח"ס משמרת שלום בן הרה"ק ר' ברוך מרדכי מקאידינאוו וחתן הרה"ק ר' יוסף מברעזנא. באותה תקופה התקרב אל הרה"ק ר' מרדכי מלאיעוו, והסתופף הרבה בצל קדשו.
בשנת תרס"ג קיבל סמיכה מהרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנאסטייפאל ומרבני עיר בארדיטשוב. בשנת תרס"ד נתקבל לרב דק"ק מעזיבוז, על מקום אביו שעבר אז למאהלוב. בשנת תרע"א נתקבל ש"ב רבי חיים יחיאל מיכל (השני) ביק לרב בק"ק מעזיבוז, על מקום אביו רבי חיים יחיאל מיכל הראשון, ואז הוצרך רבי שאול ישכר לעזוב את מעזיבוז, ובשנת תרע"ב נתקבל לרב בק"ק קאמארין (פלך מינסק).
בשנת תרפ"א נתקבל לרב דק"ק מאהלוב, על מקום אביו שעבר אז לבריטשאן.
בשנת תרפ"ז יצא לדרכו מחוף ראטערדאם בהאלאנד עם האניה Ryndeam והגיע לחוף ארה"ב ביום ט"ו אלול תרפ"ז.
מתחילה התגורר בעיר פאטסוויל בפענסילוועניע. מקום מגוריו היה: 309 W. Norwegian St.. כשהו"ל הקונטרס דובר שלום התגורר בהכתובת 221 Henry Street. אח"כ נתקבל לרב בקהלת אנשי בסרביא בשכונת בראנזוויל בברוקלין. מקום מגוריו היה518 Barbey Street  .בשנת תרצ"ו נתקבל לרב בביהכ"נ "קשר אחים" בבראנזוויל, ברוקלין.

בית הכנסת 'קשר אחים' בשכונת בראנזוויל בברוקלין

בשנת תרצ"ח עשו לכבודו "חג היובל" במלאות לו ל"ה שנה ששימש ברבנות. ראה הפרדס סיון תרצ"ח עמ' 20בשנת תש"ט עלה לארץ הקודש והתיישב בעיר בני ברק.

רבי שאול ישכר נפטר כ"ג אייר תשל"א, בן שמונה ושמונים שנה. חיבר ספר "יד שאול". וגם הדפיס מחדש את הגדה של פסח מגדים חדשים מדודו הגאון רבי מאיר מנחם ביק (ירושלים תש"י), וכן הדפיס הקונטרס "דובר שלום" הכולל צוואה חותנו הק'. מדברי תורתו נדפס בהפרדס אלול תר"צ, דגל ישראל (סיון תרפ"ט).

השאיר אחריו בנו: ר' אברהם יהושע העשיל [נולד תרע"ד] תלמיד הראי"ה קוק ורב בברוקלין בעמח"ס משנת הפועלים וחזון התקופה. בנותיו: פיגא, מלכה [נולדה תרע"ב] אסתר [נולדה תרע"ב],  לאה [נולדה תר"פ].
* * * *

הגאון רבי חיים אב"ד לינן מאסאטשוטשעס
נפטר י"א אב תשי"ד

הגאון רבי חיים ביק נולד לאביו רבי יצחק ביק. נשא את הרבנית אילנה שושנה בת ר' מאיר. נולדה בשנת תר"נ. [פרטים נוספים לא ידוע].
שימש ברבנות בניו יארק ולאורענס, אח"כ עבר לעיר לינן ב'מאסאטשוטשעס שם כיהן כרב דקהל חברה תהלים, היה מראשי תנועת המזרחי בארה"ב, נפטר בעיר לינן ביום י"א אב תשי"ד בגיל 57, נשאר אחריו בן ובת.



עיתון 'די זשואיש אדוואקאט" מדווח על פטירת הרב חיים ביק בעיר לינן עם תמונתו


*
תודתינו נתונה בזה להרב ר' נחוניא חפר שיחי' חבר המורשת על המאמר הנפלא שנכתב לרגל היאצ"ט של רבי יצחק ביק שיחול ביום השבת הבעל"ט, זכות כל הצדיקים יעמוד לו ולכולנו להיוושע בכל מילי דמיטב






[1] בהפרדס (כסלו תרצג עמ' 19) כתוב שנולד בשנת תרכ"ד, אמנם ב"עלליס איילענד" רשום שהיה בן חמשים שנה כשהגיע לארה"ב בחורף תרכ"ג.
[2] פרטי תולדותיו מספר "תולדות אנשי שם" עמ' 9 וספר עיר מבצר עמ' שלה
[3] יצויין שבסמכיו הרשמיים נרשם שנולד בלעטיטשוב בשנת תרל"ה. אבל זה לא יתכן כי אביו היה אז בן י"ב שנה.