רבי אחיעזר רובינסקי אב"ד בק"ק טשאהן (פלך וואהלין) ורב בסן-פרנציסקו

הרה"ג ר' אחיעזר (חאבענסקי) רובינסקי ז"ל

רב בק"ק טשאהן (פלך וואהלין) ורב בניו יארק, סט. לואיס וסן-פרנציסקו

הרה"ג ר' אחיעזר רובינסקי ז"ל נולד בשנת תרמ"ז בעיר טשאהן (פלך וואהלין)  לאביו הרה"ג ר' גרשון ברוך חאבענסקי ז"ל אב"ד קאמארין (פלך מינסק). אמו הרבנית מלכה היתה ככל הרנאה בתו של הרה"ג ר' יצחק רחמן ז"ל אב"ד טשאהן. [ומשמע שרבי יצחק או אשתו היה נצר להרה"ק המגיד מקאזניץ זצ"ל].

אביו רבי גרשון ברוך חאבענסקי נולד בשנת יאר תרי"ז, ובשנת תרמ"ה נקתבל כרב בעיר קאמארין.הוא היה בנו של הרה"ג ר' אחיעזר רויטבלאט ז"ל, שנולד בערך בשנת תקע"ד, ובשנת תר"ב על על משרת הרבנות בעיר טשערנאביל בה שימש ארבעים שנה. בסביבות שנת תרמ"ב עלה רבי אחיעזר רויטלבאט לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיה"ק עד לפטירתו ביום י"ז אב תרמ"ז. [על מקומו ברבנות טשערנאביל ישב בנו רבי מרדכי רויטבלאט ז"ל].

 

ערכו של רבי גרשון ברוך חאבענסקי בספר "אהלי שם" (תרע"ב)

רבי אליעזר רויטבלאט היה בנו ומ"מ של רבי גרשון רויטבלאט נכד הסמ"ע זצ"ל ששימש גם הוא כאב"ד טשערנאביל. [בנוסף לבנו רבי אחיעזר, היה לו לרבי גרשון בן רבי צבי אב"ד מעזעריטשקא, חתנו של הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזעוויהל זצ"ל].

רבי אחיעזר חאבענסקי למד בישיבת וואלאזשין והיה תלמידו של הגאון ר' חיים סאלאווייטשיק ז"ל מבריסק. כשהגיע לפרקו נשא את הרבנית פיגא בת ר' יחיאל מיכל סאמוט מעיר לעחוויץ סמוך אוסטראה נכד להרה"ק רבי יחיאל מיכל זצ"ל המגיד מזלוטשוב.
לאחר פטירת זקנו אבי אמו הגאון רבי יצחק רחמן ז"ל עלה רבי אחיעזר על כסא זקנו למלאות משרת הרבנות בעיר טשאהן. [עדיין לא נודע בדיוק שנת פטירת רבי יצחק רחמן מטשאהן].

כמו רבים ממדינות אירופא ברח רבי אחיעזר עם כל משפחתו מרוסלאנד, ובתום מלחמ"ע הראשונה הגיע לחופי אמעריקא ביום כ"א סיון תרפ"א והתיישב ניו יארק מגורת ביתו היתה במורד העיר על האדרעס 163 נורפולק סט., בניו יארק נתקבל בחיבה על ידי אנשי עירו ומדינתו אשר השימו עליו את הרבנות של חברת אנשי טשאהן. 

 

מודעה ע"י וועד העזרה של העיר טשאהן בעיתון "מארגן זשורנאל" בניו יארק שמודיע על הגירת רבי אחיעזר חאבינסקי מטשאהן

בניו יארק היה רבי אחיעזר פעיל גם בעניני צדקה וחסד ולגייס כספים עבור היהודים האומללים שנשארו באירופא, דוגמא מזה אנו מוצאים במודעה בעיתון "מארגן זשורנאל" בשנת תרפ"ג בה מפרסם רבי אחיעזר שקיבל מכתב דחוף מהאדמו"ר הרה"צ רבי יעקב יוסף ספרד מקיניוב שנמצא במצור ובמצוק ומבקש מאחב"י באמעריקא לעזור לו, רבי אחיעזר מוכן לקבל את הכסף הנידב ולהעבירו לאוקראינא.

סיום המודעה של הגה"צ רבי אחיעזר רובינסקי בניו יארק לבוא לעזרת האדמו"ר רבי יעקב יוסף מקיניוב זצ"ל

 באמעריקא שינה רבי אחיעזר שם משפחתו ל'רובינסקי' ובשנת תרפ"ד בערך נתקבל רבי אחיעזר לרב בעיר סט. לואיס. בסט. לואיס הדפיס בשנת תרפ"ה קונטרס "עת לדבר" לחזק גדרי הדת עם תקנות שהנהיגו שמה בענין שוחטים ושחיטה. על דף  השער חותם: מאתי הצעיר אחיעזר רובינסקי, מלפנים אבד"ק טשאהן (וואלין רוסלאנד) וכעת רב ואב"ד בפה סט. לואיס מיזורי יע"א באמעריקא.

 

קונטרס "עת לדבר" שחיבר רבי אחיעזר רובינסקי בהיותו אב"ד סט. לואיס בעניני תקנות השובי"ם

בשנת תרפ"ח התגורר לתקופה קצרה בעיר האווערהיל, מאסאשוסטס ושימש שם ברבנות ומשם נסע לעבר מדינת אמעריקא לקאליפארניע והתיישב בסן-פרנציסקו לשמש ברבנות העיר ובה התגוור עד לפטירתו ביום כ' חשון תשכ"ב.

רבי אחיעזר הובל למנוחות בעיר סן-פרנציסקו על הביה"ח "עטערנעל האום" ועל מצבתו נחרתו אלו הדברים: חמדה גנוזה פה טמונה, אב לחכמה ורועה ישראל יכונה, כל ימיו הקדיש לתורה ולתעודה, עבד בלב שלם את קונו, הרב הגאון אחיעזר בן הרב גרשון ברוך נפטר כ' חשון תשכ"ב לפ"ק.

זוגתו מרת פיגא בת ר' יחיאל מיכל סאמוט נפטרה ביום ג' אב תשמ"ה, ונטמנה ליד בעלה הגאון ז"ל.

לרבי אחיעזר וזוגתו פיגא נולדו הצאצאים:

הילדה בילא שנהרגה רח"ל בהפוגרומים האיומים באוקראינא

ישראל (אוירווינג) [נולד תרס"ט]

גאלדא [נולדה תרע"ט נישאה לאורווינג אלתר התגוררה בסן-פרינציסקו ונפטרה בשנת תשס"ה]

בנימין [נולד תרפ"ג]

מאיר [נולד תרפ"ד]

שרה [נולדה תרפ"ו נישאה לפייבל קווארט והתגוררו באריזונה]

ושמואל [נולד תרפ"ח].

גם חותנו של רבי אחיעזר, ר' יחיאל מיכל ב"ר סאמוט מלעחוויץ, היגר לארה"ב בשנת תרפ"א ביחד עם זוגתו מרת יענטא שיינדל בת ר' שמשון הלוי  , כנראה עבר לגור לעיר אמאהא אשר בנעבראסקא שבאמעריקא, ונפטר שם ביום ט' אב שנת תשי"ג ושם מנו"כ.

תשוח"ח להרב ר' נחוניא ג. חבר המורשת ממכון חכמי אוקרינא על אדיבתו בכתיבת המאמר ואסיפת החומר

רבי פסח ראזענטהאל רב ביוטיקא ומייסד התלמוד תורה הראשון בניו יארק - תק"ס-תרכ"א

בסביבות קברו של הגאון הרב רבי אברהם יוסף אש, בחלקת "בית המדרש הגדול" נטמן הרב ר' פסח ראזענטהאל חתנו של הנגיד ר' צבי הערריס מראשי קהלת ביהמ"ד הגדול בניו יארק.

ר' פסח נולד בשנת תק"ס ונפטר בן 61 שנה בשנת תרכ"א, בניו יארק, אחרי אשר זכה והצליח לייסד ה"תלמוד תורה" הראשון על אדמת ניו יארק (ניו יארק מעסענזשער בפטירתו) ובעצמו למד עם שלשים התלמידים הראשונים. קודם בואו לניו יארק רבתי שימש לזמן מה כרב בעיר יוטיקא מערי השדה אשר בניו יארק.

גם היה פעיל בקיבוץ נדבות עבור אחב"י בארה"ק, יסד "פושקעס" במסחרים ובשווקים, והכל ניהל בחשבון מדויק. כדרכם של בעלי לשון בכל דור היו אלו שהגדילו עליו בלשון מדברת גדולות שכביכול ניצל את הנדבות לצרכי עצמו ולא עשה את מלאכת הקודש באמונה. בשכבו על ערש דוי סמוך לפטירתו, אסף אליו עשרה אנשים לומר עמו הוידוי, ואז במעמד עשרה דיבר אליהם דברים כדרבונות שיעידו עליו אחרי בדיקת פנקסו עם החשבונות, שלא לקח לעצמו כלום ושלא נהנה מעבודת הקודש, וכך הוה, כולם הודו ואמרו עליו שעשה מלאכתו באמונה, ובזה עצם עיניו ונפטר במיתת נשיקה, וערבה עליו שינתו.

אשתו, מרת חיה שרה נפטרה כמו שלשים שנה אחריו ביום ב' דר"ח אדר שני שנת תרנ"א, בת פ"ה לחייה, וגם היא נטמנה בהחלקה של ביהמ"ד הגדול וכך נחרת על מצבתה:

פ"נ

אשה יראת ה' היא תתהלל

הצדיקת מרת חיה שרה בת ר' שמואל

אשת הרב ר' פסח ראזענטהאל

נפטרה בשם טוב ביום ב' דחדש אדר שני

שנת תרנ"א

בשנת פ"ה

תנצב"ה

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

מצבות רבי פסח ראזענטהאל (תחת חץ הכחול) ואשתו מרת חיה שרה (תחת חץ האדום) ואביה ר' צבי הערריס (תחת חץ הירוק) בסביבות קברו של הגאון רבי אברהם יוסף אש רב דביהמ"ד הגדול בניו יארק

תשוח"ח להרב הרוצה בעילום שמו שאיתר את מציבתם והעתיק לנו את נוסח מציבת מרת חי' שרה

גם בנם של ר' פסח וחיה שרה, מר. ישראל (איזידאר) ראזענטהאל נטמן בחלקה ההיא, כאביו היה ישראל פעיל ביסוד התלמוד תורה "מחזיקי תורה" לאחר שה"ת שיסד אביו נסגר לאיזה שנים, הת"ת מחזיקי תורה בניו יארק שיתף פעולה במשך הימים עם הת"ת "עץ חיים" שלימים נעשה משניהם "ישיבת רבנו יצחק אלחנן".

הנה הקטע בהעיתון "אקסידנט" על פטירת ר' פסח ראזענטהאל ז"ל

הרב שמואל צבי גליק ברוקלין-שיקאגו - מתרגם העין יעקב לאנגלית

הרב ר' שמואל צבי גליק ז"ל היה מהרבנים הפעילים באמעריקא בין שנות תרס"ה-תר"פ, למרות גילו הצעיר נתפרסם שמו בין הרבנים החשובים בארה"ב ונתקבל לחבר באגודת הרבנים, עבודתו המנומנטלית בלתי ספק הוא תירגומו של הספר "עין יעקב" לשפת אנגלית, השפה המדוברת בין צעירי אחב"י, סדרת הספרים בת חמש כרכים י"ל בניו יורק בכמה מהדורות וזכה להפצה בכל רחבי אמעריקא.

ר' שמואל צבי נולד בשנת תרמ"ה לאביו ר' ניסן גליק ולאמו מרת דבורה, בסוף שנת תרס"ג היגר ר' ניסן עם אשתו ושלש צאצאיו לאמעריקא דרך אנטוורפן  ובנם הבחור שמואל צבי נכנס ללמוד לישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק.

ישיבת רי"א היתה אז בראשית דרכה ובראשה עמד המשגיח רבי נחום דן באראן מסלוצק שהיה נודע כה"עילוי מסלוצק" ותחת חסותו יגע הבחור שמואל צבי והצטיין בתורה ובמדותיו התרומיות ומצא כדי מדתו. בבחרותו גם התפרסם בעסקנותו וחריצותו כפי עדות רבו המשגיח ז"ל (ראה להלן). לכה"פ אחד מחידושי תורתו מימי בחרותו נשתמרה בידינו - והוא חידוש עמ"ס חולין שנדפסה בירחון המאסף בשנת תרס"ד.

לאחר חתונתו עם מרת מרים ממשפחת צוקרמאן (שוגרמן) נתמנה בשנת תרס"ח לרב בעיר לינן במאסשוסטס, רבו רבי נחום דן שמח על התמנותו ואף פרסם איחולותיו הלבביות עם תוארים מופלגים בעיתון "דער מארגן זשורנאל":

מלינן עבר לניו יארק ונתקבל לרב בק' עדת בית ישראל בברוקלין, וכנראה בו בזמן נתקבל כחבר לאגוה"ר, חתימתו נמצא בין החותמים על הרבה מודעות מהרבנים, ושמו מופיע בין גדולי דורו ומאורי אמעריקא במים ההם. בהמשך הימים בשנת תרע"ד אף נתקבל כמנהל המשרד של אגודת הרבנים ברחוב קאנאל סט.

מודעה בעיתונות באידיש ובאנגלית משנת תרע"ז שהרב גליק ינהל את המשרד המרכזית של אגוה"ר בניו יארק

באותן השנים התחיל לעבוד על תרגום ה'עין יעקב' לאנגלית שנדפס בין השנים תרע"ט-תרפ"ב, הנה חמשה חלקי ה'עין יעקב' בתרגומו של הרב גליק:

חלק א:

https://archive.org/details/agadatenyaakov01ibnh

חלק ב:

https://archive.org/details/agadatenyaakov02ibnh

חלק ג'

https://archive.org/details/agadatenyaakov03ibnh

חלק ד:

https://archive.org/details/agadatenyaakov04ibnh

חלק ה:

https://archive.org/details/agadatenyaakov05ibnh

בערך בשנת תר"פ עבר רבי שמואל צבי לשיקגו לכהן פאר כרב בקהילת תפארת ציון וכנראה משם עלה לאר"י סביבות שנת תרפ"ב והיה חבר בהמועצה בהתייסדות הישוב בבית וגן. גם הוריו עלו ארצה בהמשך הזמן.

רבי שמואל צבי נפטר בגיל צעיר יחסית בן מ"ה שנה בג' אלול תרפ"ט ומנו"כ בביה"ח טרמפלדור בת"א, בה נטמנו גם אביו  ואמו.

יהא זכרו ברוך

וידיאו נדיר: רבנים במצעד נגד גזירת הנאצים - ניו יארק תרצ"ג

לפנינו סרטון מעניין שצולמה ביום מארטש 23 1933, לפני מדרגת ה'סיטי האל' בניו יארק.  ביום הנ"ל בשנת תרצ"ג, הוכרז 'בויקאט' (חרם) מטעם התנועה הציונית ויהודים רבים [בעיקר חפשיים ונציונליסטיים] כנגד מדינת גרמניה הנאצית, לאור הפשעים שהחלה מדינת גרמניה לעשות לאוכלוסיה היהודית שבתוכה.

העיתון "דיילי אקספרס" מרץ 24, 1933 מדווח על הכרזת ה'בויקאט' "היהדות הכריזה מלחמה נגד גרמניה!" 

ברחבי העולם וכמובן בנוי יארק ארגנו האירגונים הציוניים אסיפות מחאה ומצעדים לעורר את מנהיגי העולם נגד השלטון בגרמניה, ידוע ומפורסם הכינוס מחאה שנערכה ב"מעדיסאן סקווער גארדען " בניו יארק במרץ 27 1933 ע"י הקונגרס היהודי באמריקה, אחד מראשי המשתתפים שם היה רבי משה זבלון מרגליות רב דקהילת ישורון מראשי מנהיגי ארה"ב בשעתו כנשיא אגודת הרבנים, וממנהיגי המזרחי בארה"ב.

הגאון רבי משה זבולון מרגליות מניו יארק בתפלה פומבית באיצטדיון ניו יארק "מעדיסאן סקווער גארדן" ביום מרץ 27, 1933 אצל כינוס מחאה נגד שלטון הנאצים 

כמו כן, התקיימה תהלוכה מטעם ה"אידישע מלחמה וועטעראנען" (= יהודים יוצאי צבא ארה"ב לשעבר) מול בנין העירייה "סיטי האלל" במנהטן. חלק מתהלוכה זו הוסרטה בשעתו ונשמרה לפליטה באדיבות ה"יונייטד סטייטס הולוקאסט מוזעאם קולקשון". בסרטון נראים כמה רבנים מכובדים העומדים על מדרגות "סיטי האלל".

https://www.dropbox.com/s/oha1lmgo2axte4j/Demonstration%20by%20Jews%20in%20NYC.mp4?dl=0

האם מישהו מבין קוראינו מזהה אחד מהרבנים המצולמים?

האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש מבאפאלאו זצ"ל והצעתו לתקנת עגונות

תמונת האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש זצ"ל מבאפאלאו כפי מה שמופיע בעיתון "די ווארהייט" כ"ו תמוז תרע"א

ר' אליהו יוסף ראבינאוויטש נולד בשנת תר"י לאביו ר' גדליהו אהרן בעל "חן אהרן" מליניץ וסקאליווקא בן ר' יצחק יואל מליניץ בן הרה"ק ר' גדליהו בעל "תשואות חן" מליניץ זי"ע מתלמידי מרן אור שבעת הימים הבעש"ט זי"ע. ולאמו הרבנית בילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא בן ר' משה מסלאוויטא בן הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע.

כשהגיע לפרקו נשא את בת ר' משולם זושא יצחק מטלומאטש (נכד באח"ב להרה"ק הרבי ר' זושא מאניפאלי זי"ע) חתן ר' יעקב ישראל מטשערקאס בן הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאבל זי"ע.

מעולם מאס בכתר האדמורו"ת ומשרת הרבנות וישב עה"ת ועל העבודה, והתקשר בקשר אמיץ וחזק לגיסו (בן חותנו) הרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנאסטייפל זי"ע.

בזיוו"ש נשא את בת הרה"ק ר' יעקב יצחק ממאקארוב זי"ע נכד הרה"ק מטשערנאבל זצ"ל והתיישב בקעשינוב, ובעת מאורעות הפאגראמים בקעשינוב היגר לארה"ב בשנת תרס"ז ונתיישב ב'איסט סייד' במאנהעטן.

בשנת תר"ע עבר לעיר באפאלאו במדינת ניו יארק לשמש ברבנות קהל "ברית שלום - אנשי רוסיא" ושם נסתלק ביום י"ג חשון תרע"א ושם הובל למנוחות ובנו אהל על קברו. בפנים האהל לא שמו מציבה כפי מנהג טשערנאבל ועוד צדיקים, ובשלט על פי פתח האהל חרתו אלו הדברים :

פ"נ

בן פורת יוסף, גאון חריף וחכם לב

סיני ועוקר הרים, מורנו הרב ר'

אליהו יוסף בהה"צ הר' גדליה אהרן זצ"ל

מחצבתם קודש, שלשלת היחוס

מקדושי סלאוויטא וליניץ זי"ע

נפ' י"ג מרחשון תרע"א לפ"ק

ת' נ' צ' ב' ה'

האהל בעיר באפאלאו נ.י. על קברו של הרה"צ רבי אליהו יוסף זצ"ל נצר לשושלת ליניץ מגזע הגה"ק בעל תשואות חן מתלמידי הבעשטה"ק זי"ע

בעיית העגונות באמעריקא

בימי מלחמת העולם הראשונה בה נלקחו אלפי יהודים לצבא מבלי באי ביתה, והרבה מנשותיהם נשארו עגונות בלי ידיעה ברורה על גורל בעליהם, אם שרדו בחיים או נהרגו רח"ל בשדה הקרב, שקדו גדולי ישראל בכל מקומות מושבותיהם להציל את בנות ישראל מכבלי העיגון, ועל כל עגונה ועגונה ישבו בתי דינים בכל ערי ישראל לעיין בדיניהם ולנסות להתירם להינשא כדת וכדין עפ"י ההלכה, ואזרו חיל בכחא דהתירא לתקנות העגונות האומללות.

באמעריקא שבימים ההם היתה בעיית העגונות מסוג נוסף על אלו שבאירופה, מלבד מה שהרבה עגונות עזבו את ארצות מולדתיהם והיגרו לאמעריקא, ועקבות בעליהם בצבא לא נודע ונשארו גלמודות, שררה פה רוח של הפקרות פריקת עול, והיה אלו שהיגרו לאמעריקא עם בעליהם אבל הבעלים עזבו אותם ונמלטו לעיירות אחרות לחיות חיי הפקר, מבלי לגרש את נשותיהם שאותם עזבו לאנחות עניות ומרודות ועיניהם כלות ומיחלות לתיקון.

בהעיתונים של אז חוללה רעש על ענין "תקנת עגונות" רעש שהתחילה בקצה המחנה ע"י העיתונים החילונים עם טענות על הרבנים שישבו על מדין ומה אינם עונים לקול שועת אסורו"ת של אחותיהם בנות ישראל, ואינם עושים מה שיבכלתם להתירם מכבלי עיגונם. בכל יום יום קמו כתבנים ולברלרים עם עצות להרבנים מה יעשו ואיך יעשו, וכל הגולה היתה כמדורת אש, ובפרט אחרי שהסמינר של הרע-בנים בראשות דר. שניאור זלמן (סאלאמאן) שעכטר הידוע לשמצה רצו לחדש הענין של "תנאי בנישואין" וגדולי ישראל מכל קצוי תבל הרעישו עולמות נגד דבר כזה.

הצעת תקנת עגונות ע"י האדמו"ר רבי יוסף ראבינאוויטש מבאפלאו

בחודש תמוז שנת תרע"א כמו חצי שנה לאחרי פטירת האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש בעיר באפאלאו אשר בניו יארק, נדפס בהעיתון "די ווארהייט" מכתב של ראשי קהילות "ברית שלום" ו"דורש לציון" שבבאפאלו, וחתומים בשמותם; אלימלך אלאק, משה סמולאוו, יצחק קעץ וחיים קאהן ובה מפרסמים דעת תורתו של רבם לשעבר הגאון רבי יוסף ראבינאוויטש שמצאו בין כתביו ברצון לפרסמו רק שנטרפה עליו השעה, ועפ"י עדותם מסרו האדמו"ר גם בעל-פה בביקורו פעם במשרדת המערכת של העיתון, לעורר לבב הרבנים עם הצעה לתקנות עגונות.

החידוש שבמכתב הזה הוא שהתקנה, על אף שאינו רק בתורת הצעה, ובלשונו בחתימת מכתבו "סוף דבר, לבי לבי לחוקקי ישראל, מי לד' אלי, מקום הניחו לי להתגדר בו, ואתם גם אתם שחרו מכחכם לתקנות עגונות, אני פתחתי לכם פתח כפתחו של מחט, ואתם פתחו לי פתח כפתחו של אולם, ויחשב לכם לצדקה כי פי ה' דובר, וחי בהם" אבל כשנעיין על פתחו שפתח כפתחו של מחט נראה שזה מעין מה שפתחו הפוקרים בהצעה להנהיג תנאי בקידושין שעל ידה יופקעו הקידושין למפרע באם הבעל יעזוב את אשתו, ולא נהיה נצרכים לחכות על גט פיטורין.

בתוך הדברים מוסיף רבי יוסף שבזכרונו כאשר פעם עסק בענין תקנה לעגונה בעת היותו עדיין בארץ מגורי אבותיו, וגם אז רצה לחדש ענין של תנאי ולקח הסכמה על ההיתר מ"ידידי הרב הגאון הרי"א מקאוונע, ומגיסי הרב הגאון והצדיק רבי מרדכי דוב מאירנאסאפליע" והסכימו שניהם על הסברא, והרבי ר' מאטעלע אף כתב לו בכתב עם תוספות מראי מקום שגם התרומת הדשן בפסקים סי' קל"ט ס"ל כן.

מן הנכון לציין שבענין כעין זה יש תשובה שנדפסה בספר "ענף עץ אבות" להג"ר דובער מענקיס שנדפסה בזיטאמיר בשנת תר"ס בהסכמת גודלי וצדיקי דורו, ושם בסי' א' כותב באריכות בענין היתר עגונה ומקדים שקיבל ע"ז הסכמה מהרמ"ד מהארנאסטייפל זצ"ל (ועי' שם בהסכמת הרה"צ רבי ישעי' ממקארוב שכותב בפירוש שאינו מסכים על היתר העגונה שבתשובה א').

מכתבם של ראשי קהילות באפלאו להעיתון "די ווארהייט" עם הצעת האדמו"ר רבי יוסף ראבינאוויטש זצ"ל מבאפלאו בענין תקנות עגונות

האם יש בדפוס היתר כזו מהגאון הצדיק רבי מרדכי דוב מהארנאסטייפל זצ"ל גיסו של האדמו"ר רבי יוסף מבאפאלאו?

תשוח"ח לחבירינו היקרים הרב יצי"ב פתגם על מציאת המאמר ב'די ווארהייט" ולהרב ר' נחוניא על הוספות מראי מקומות 

ר' פנחס מנחם (מענדיל) היילפרין: לובלין תקס"א - וואשינגטאן תרכ"ג

ר' פנחס מענדל היילפרין נולד בעיר לובלין המפורסמת בשנת תקס"א לאביו הנגיד מנכבדי העיר ר' געציל היילפרין, הבן ר' פנחס מענדל נתגדל על במתי התורה ולימים גם עסק בחקירה ובמדעי תבל, עבר מפוילן להונגריה ושם התידד והתכתב עם ראשי המשכילים כמו גרץ ורפפופרט והושפע רבות מהם.

כשלעצמו נשאר אדוק בשמירת התורה והמצוות, ואף נלחם נגד תנועת הריפורמה והדפיס קונטרס בת י"ג מכתבים בשם "תשובות באנשי און" (בעילום שם רק רמז את שמו בדף השער בסופי תיבות שמו ס. מ. ן.  פנח'ס מנח'ם היילפרי'ן) נגד האלדהיים וריעיו שרצו לעקור דיני קידושין עם תנאי בנישואין.

דף השער של הספר "תשובות באנשי און" שחיברו רבי פנחס מענדיל היילפרין נגד תנועת הריפורם

הקונטרס על אף היותו נכתב לנגח את המסיתים ומדיחים, עוררה קנאות המקנאים קנאת השם מצד האחר, ורב נכבד מהונגריה הגאון רבי יצחק צבי מארגארעטין זצ"ל אב"ד אבראהאם יצא נגדו בספרו "תוקף התלמיד" שתקף את הרב היילפרין בזה שרצה להגיה ולחדש בדברי חז"ל "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש" לשנות את הגירסא ל"כל דמגרש אדעתא דרבנן מגרש" ומעניין שמצאנו בהגהות "מראה כהן" להג"ר בצלאל הכהן מווילנא זצ"ל עמ"ס יבמות דף צ: שהביא את סברת ה"תשובות באנשי און" ולא רק שלא חרה אפו על זה אף דן בדבריו לשיטתו.

הגהות "מראה כהן" עמ"ס יבמות דן בחידושו של הרפ"מ היילפרין בספרו "תשובות באנשי און"

רפ"מ חיבר גם אבן בוחן פי' על ספר מלות ההגיון להרמב"ם ושכל טוב והוא ח"ב לספרו אבן בוחן ובו קבוצת מכתבים עם ויכוחים נגד המשכיל גייגר ועוד (פרנקפורט תר"ו).

בשנת תרי"ט עזב היילפרין את אירופה והיגר לארה"ב בה התיישב בעיר הבירה וואשינגטאן די. סי.  ושם נפטר ביום י' שבט שנת תרכ"ג,  כנשפטר הודיע החכם הרב דר. חיים ג. (הענרי) ווידאווער על פטירתו בהעיתון המגיד:

והנה מה שנחרת על מצבתו בעיר הבירה וואשינגטאן על הביה"ח וואשינגטאן היברו סעמיטערי:

צאצאי ר' פנחס מענדל כבר לקחו מקח רע לעצמם ובחרו בדרך עקלתון,
1. בנו פרופסר מיכאל היילפרין
2. בתו שרה פרנקלין היתה אמו של פרופסור פאביאן פרנקלין
3. בנו אייזיק גם הוא היגר לארה"ב והתגורר בוושינגטאן ומת שם בשנת תר"ס
4. בתו פאני נישאה לדר. זשעימס הורוויץ מקליבלנד.

כשמת בנו מיכאל היילפרין בניו יארק בשנת תרמ"ח קונן עליו משכיל אחד בעיתון המליץ שהעלים את שמו רק חתם בר"ת יש"ן, ובין השאר ממליץ דברים כדרבנונות עד כמה הרחיק הבן לכת מדרכי אבותיו, וכה דבריו: "מי יגלה עפר מעיניך ר' פנחס מענדיל, וראית את הספר אשר כתב בנך בכוריך אשר אהבת, אולי הניפות שנית ידך לכתוב "תשובות באנשי און" אבל לא נגד האלדהיים וגייגער ובנותיהן, כי אם נגד בנך אשר יצא מחלציך"

-

הנה כתבה ומאמר ארוך (באנגלית) בעיתון 'אקסידנט' עם ביגורפיה מורחבת על ר' פנחס מענדיל היילפרין.

https://www.dropbox.com/s/pavvchvtgm3sc30/PM%20Heilprin.pdf?dl=0