על הבית העלמין הישן בקווינס שבניו יארק הנודע בשם
"סייפרעס-היללס" בחלקת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" נמצא מצבה עזובה ונפולה, מונחת על מצבות חברותיה ונראית כמי שלא
ראתה מבקרים זה עשרות בשנים, אבל תוכן החרוזים שנחרתו עליה מעידה שמדובר במצבת רב
חשוב ונודע בדורו, שנפטר בלא עתו ומצא מנוחתו כבוד בארץ החדשה.
מי הוא הרב הזה?
לערוך מחקר על הרב הלא נודע, ראשית נעתיק את נוסחת המצבה
ונדלה הפרטים הביוגרפיים הנשמעין ממנה, וכה מספרת המצבה העלומה:
פ"נ
האבן הזאת מצבת גדול ליהודים
רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים
בדמי ימיו נגדע מארץ החיים
יוסף חי – חי הוא בשמים
וי לן מקוננים - בניו ועזרתו
ספקו כפים – דמע כמים – עדתו
פה טמון אבינו – פה ספון מאורינו
הה מי ידאג לנו – ומי יורינו
לב"ן שנה הודו פנה ונתעלה
ויישם יוסף בארון ונשמתו למעלה
י"ד אייר
תרס"ז הפשיט אדרתו ויעל
השמים
זהרו כבה בעוד השמש בצהרים
לבשו שמים קדרות ושבק לן חיים
הוא הרה"ג ר' יוסף במו"ה נפתלי
הירש הלוי ז"ל איש הורוויטץ
רב דחברה עסט. אונג.
אנשי ספרד הי"ו
תנצב"ה
הנה מה שעולה מפי המצבה
הרב הגאון רבי יוסף הלוי איש הורוויטץ, בנו של מו"ה נפתלי הירש,
שימש כרב בקהלה בניו יארק שנקראה בשם "חברה עסטרייך-אונגארן אנשי ספרד".
בחייו היה "רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים" ובדמי ימיו בן נ"ב
שנה, נגדע מארץ החיים ביום י"ד אייר תרס"ז.
חברת 'עסטרייך אונגארן אנשי ספרד'
בשנת תרנ"ב-תרנ"ג (ספטמבר 1892) יצא לאור בניו יארק רשימה
ומדריך יהודי, ושם מידע רב על קהלות שונות שקיימו בניו יארק בפרט ובאמעריקא בכלל
בשנים קדמוניות.
בין הרשימות על בתי כנסיות ובתי מדרשות בניו יארק, נמצא ביהכנ"ס
בשם "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" על הכתובת 99 אטורני סט., בית המדרש
הזה היה נודע לשם ולתהלה שנים רבות אחר זה כה"דער
ניין-און-ניינציגער שול" על אף שבהמשך הזמן כבר עזבה את בנינה הראשון.
בשטיבל הזה התפללו ולמדו חסידים ואנשי מעשה שמוצאם היה מערי גאליציה
שהיה אז תחת שלטון האוסטרו-הונגרי, ובשנה ההוא שנת תרנ"ב-תרנ"ג שימש שם
כרב הגאון רבי נפתלי רייטער זצ"ל מבארדיוב שהיגר לארה"ב בשנת
תרמ"ו.
בזמן ההוא היה הבית הכנסת הגדול לאנשי גאליציע לא רחוק מה99'ער שטיבל,
על הכתובת 87-89 אטורני סטריט היה בנוי לתלפיות בית הכנסת מפואר שהיה נקרא באידיש
"ערשטער גאליציאנער קאנגרעגעישאן" והחברה היתה נקראת "מגן אברהם אנשי
דוקלא", בהמדריך של שנת תרנ"ב הנ"ל נמצא שהרב הקהלה היה רבי משה (ברז"פ)
כהן-ראפפאפארט זצ"ל מליזענסק (חתנו של רבי שמואל באב"ד מסקאהל – שימש כאב"ד
יאברוב וליזענסק ובסו"י כדיין בעיר לבוב-לעמבערג ושם נפטר ונטמן).
לאחר שרבי משה ראפפאפארט חזר לגאליציה (בערך שנת תרנ"ד) קיבלו
קהל מגן אברהם לרבם את הגאון רבי נפתלי רייטער הנ"ל, רבי נפתלי שימש גם כחבר
בית דינו של הרב הכולל רבי יעקב יאזעף זצ"ל ושמו הלך לפניו כחד מראשי העדה של
היהדות החרדית בניו יארק רבתי. ואולי נוכל לשער שאז נתקבל בקמומו כרב
ב"עסטרייך—אונגארן אנשי ספרד" הרב העלום הזה רבי יוסף ב"ר נפתלי
צבי הורוויץ.
בשנת תרס"ג נמצא הסכמת רבי יוסף הלוי איש הורוויץ רב דק"ק
"עסטרייך אנשי ספרד" על הירחון "המאסף" שהו"ל הג"ר
בן ציון אברהם קאוניקה מירושלים ז"ל, הסכמת רבי יוסף מופיע בין הסכמות שאר רבני אמעריקא מתקופה ההוא. כנראה
מפה, לאחר פטירתו של רבי יוסף הורוויץ בדמי ימיו בשנת תרס"ז, נתקבל במקומו רבי
שלמה זלמן קאנאריק זצ"ל (מטארנא בגאליציה – היגר לארה"ב בשנת תרס"א
שימש כנשיא לכולל אסטרייך-גאליציה לצדקת רמבעה"נ ונפטר בשנת תרצ"א).
כנראה מרשימות לאח"ז עברה קהילת "עסטרייך אונגארן אנשי
ספרד" לבנין חדש על הכתובת 62 קענאן סט. ובמקומה על 99 אטורני סט. בא חבורה
חדשה בשם "עדת ישראל אנשי גאליציא" שבשנת תרע"ז שימש שם כרב רבי
מענדל פעדער (היגר לארה"ב מראדאמישלא בשנת תרנ"ז).
כדרכן וגורלן של הקהלות הישנות בניו יארק נשתתפה קהילת "עסטרייך
אונגארן אנשי ספרד" עם קהלת "ישועת יעקב אנשי קראקא" וביחד הקימו
את קהל "ישועת יעקב אנשי ספרד" על הכתובת 239 איסט בראדוויי סט. בניו
יארק.
-
כל זה נודע על הקהלה שזכתה לשמש כאכסניא לרב שעליו לא ידוע עדיין
הפרטים, אבל תעלומה ואין פותר לה עדיין, מי הוא הרב ר' יוסף הלוי ב"ר נפתלי צבי
איש הורוויץ?
הנה מה שכותב עליו מ. וונדר בספרו המנומנטלי "מאורי גאליציה" (חלק ב' דף 228) :
הנה מה שכותב עליו מ. וונדר בספרו המנומנטלי "מאורי גאליציה" (חלק ב' דף 228) :
מלבד שנת פטירתו שטעות הוא בידי וונדר, נמצינו למדים מהמכתב ששלח אל ר"ש בובר בשנת תרס"א, שבשנה ההוא עדיין היה גר בפרבידנס וכנראה שימש שם כרב, רק אח"כ עבר לניו יארק לקבלת עליו משרת רבנות קהלת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד (99)"
לאיזה רב מזלוזיץ הכוונה? ומי היה חותנו הגביר ר' אפרים מגלינא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה