תעלומה: רבי יוסף הלוי איש הורוויץ מניו יארק - י"ד אייר תרס"ז

על הבית העלמין הישן בקווינס שבניו יארק הנודע בשם "סייפרעס-היללס" בחלקת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" נמצא מצבה עזובה ונפולה, מונחת על מצבות חברותיה ונראית כמי שלא ראתה מבקרים זה עשרות בשנים, אבל תוכן החרוזים שנחרתו עליה מעידה שמדובר במצבת רב חשוב ונודע בדורו, שנפטר בלא עתו ומצא מנוחתו כבוד בארץ החדשה.

מי הוא הרב הזה?

לערוך מחקר על הרב הלא נודע, ראשית נעתיק את נוסחת המצבה ונדלה הפרטים הביוגרפיים הנשמעין ממנה, וכה מספרת המצבה העלומה:

פ"נ

האבן הזאת מצבת גדול ליהודים

רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים

בדמי ימיו נגדע מארץ החיים

יוסף חי – חי הוא בשמים

וי לן מקוננים - בניו ועזרתו

ספקו כפים – דמע כמים – עדתו

פה טמון אבינו – פה ספון מאורינו

הה מי ידאג לנו – ומי יורינו

לב"ן שנה הודו פנה ונתעלה

ויישם יוסף בארון ונשמתו למעלה

י"ד אייר תרס"ז הפשיט אדרתו ויעל השמים

זהרו כבה בעוד השמש בצהרים

לבשו שמים קדרות ושבק לן חיים

הוא הרה"ג ר' יוסף במו"ה נפתלי הירש הלוי ז"ל איש הורוויטץ

רב דחברה עסט. אונג. אנשי ספרד הי"ו

תנצב"ה

הנה מה שעולה מפי המצבה

הרב הגאון רבי יוסף הלוי איש הורוויטץ, בנו של מו"ה נפתלי הירש, שימש כרב בקהלה בניו יארק שנקראה בשם "חברה עסטרייך-אונגארן אנשי ספרד". בחייו היה "רב מפורסם בקהילת ישרים ותמימים" ובדמי ימיו בן נ"ב שנה, נגדע מארץ החיים ביום י"ד אייר תרס"ז.

חברת 'עסטרייך אונגארן אנשי ספרד'

בשנת תרנ"ב-תרנ"ג (ספטמבר 1892) יצא לאור בניו יארק רשימה ומדריך יהודי, ושם מידע רב על קהלות שונות שקיימו בניו יארק בפרט ובאמעריקא בכלל בשנים קדמוניות.

בין הרשימות על בתי כנסיות ובתי מדרשות בניו יארק, נמצא ביהכנ"ס בשם "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" על הכתובת 99 אטורני סט., בית המדרש הזה היה נודע לשם ולתהלה שנים רבות אחר זה  כה"דער ניין-און-ניינציגער שול" על אף שבהמשך הזמן כבר עזבה את בנינה הראשון.

בשטיבל הזה התפללו ולמדו חסידים ואנשי מעשה שמוצאם היה מערי גאליציה שהיה אז תחת שלטון האוסטרו-הונגרי, ובשנה ההוא שנת תרנ"ב-תרנ"ג שימש שם כרב הגאון רבי נפתלי רייטער זצ"ל מבארדיוב שהיגר לארה"ב בשנת תרמ"ו.

בזמן ההוא היה הבית הכנסת הגדול לאנשי גאליציע לא רחוק מה99'ער שטיבל, על הכתובת 87-89 אטורני סטריט היה בנוי לתלפיות בית הכנסת מפואר שהיה נקרא באידיש "ערשטער גאליציאנער קאנגרעגעישאן" והחברה היתה נקראת "מגן אברהם אנשי דוקלא", בהמדריך של שנת תרנ"ב הנ"ל נמצא שהרב הקהלה היה רבי משה (ברז"פ) כהן-ראפפאפארט זצ"ל מליזענסק (חתנו של רבי שמואל באב"ד מסקאהל – שימש כאב"ד יאברוב וליזענסק ובסו"י כדיין בעיר לבוב-לעמבערג ושם נפטר ונטמן).

לאחר שרבי משה ראפפאפארט חזר לגאליציה (בערך שנת תרנ"ד) קיבלו קהל מגן אברהם לרבם את הגאון רבי נפתלי רייטער הנ"ל, רבי נפתלי שימש גם כחבר בית דינו של הרב הכולל רבי יעקב יאזעף זצ"ל ושמו הלך לפניו כחד מראשי העדה של היהדות החרדית בניו יארק רבתי. ואולי נוכל לשער שאז נתקבל בקמומו כרב ב"עסטרייך—אונגארן אנשי ספרד" הרב העלום הזה רבי יוסף ב"ר נפתלי צבי הורוויץ.

בשנת תרס"ג נמצא הסכמת רבי יוסף הלוי איש הורוויץ רב דק"ק "עסטרייך אנשי ספרד" על הירחון "המאסף" שהו"ל הג"ר בן ציון אברהם קאוניקה מירושלים ז"ל, הסכמת רבי יוסף מופיע בין הסכמות שאר רבני אמעריקא מתקופה ההוא. כנראה מפה, לאחר פטירתו של רבי יוסף הורוויץ בדמי ימיו בשנת תרס"ז, נתקבל במקומו רבי שלמה זלמן קאנאריק זצ"ל (מטארנא בגאליציה – היגר לארה"ב בשנת תרס"א שימש כנשיא לכולל אסטרייך-גאליציה לצדקת רמבעה"נ ונפטר בשנת תרצ"א).

כנראה מרשימות לאח"ז עברה קהילת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" לבנין חדש על הכתובת 62 קענאן סט. ובמקומה על 99 אטורני סט. בא חבורה חדשה בשם "עדת ישראל אנשי גאליציא" שבשנת תרע"ז שימש שם כרב רבי מענדל פעדער (היגר לארה"ב מראדאמישלא בשנת תרנ"ז).

כדרכן וגורלן של הקהלות הישנות בניו יארק נשתתפה קהילת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד" עם קהלת "ישועת יעקב אנשי קראקא" וביחד הקימו את קהל "ישועת יעקב אנשי ספרד" על הכתובת 239 איסט בראדוויי סט. בניו יארק.

-

כל זה נודע על הקהלה שזכתה לשמש כאכסניא לרב שעליו לא ידוע עדיין הפרטים, אבל תעלומה ואין פותר לה עדיין, מי הוא הרב ר' יוסף הלוי ב"ר נפתלי צבי איש הורוויץ?

הנה מה שכותב עליו מ. וונדר בספרו המנומנטלי "מאורי גאליציה" (חלק ב' דף 228) :

מלבד שנת פטירתו שטעות הוא בידי וונדר, נמצינו למדים מהמכתב ששלח אל ר"ש בובר בשנת תרס"א, שבשנה ההוא עדיין היה גר בפרבידנס וכנראה שימש שם כרב, רק אח"כ עבר לניו יארק לקבלת עליו משרת רבנות קהלת "עסטרייך אונגארן אנשי ספרד (99)" 

לאיזה רב מזלוזיץ הכוונה? ומי היה חותנו הגביר ר' אפרים מגלינא?

רבי ראובן ליוואוויץ זצ"ל מייסד ישיבת "בית התלמוד" בברוקלין - נחשפה תמונתו בראש הרבנים הצועדים בשנת תש"ד

לפנינו אחת מהתמונות המפורסמות מ"צעדת הרבנים" בעיר הבירה וואשינגטאן שהתקיימה בימי עשרת תשובה - ימי הרת עולם - בשנת תש"ד, בה השתתפו למעלה משלש מאות רבנים מניו יארק וערי השדה, להקהל ולעמוד על נפשם. לבקש מאת נשיא מדינת אמעריקא מר. פרענקלין דעלאנא רוזוועלט, ולעורר את חברי הסנט והקונגרס, לעשות כל מה שביכולתם להציל את מה שנשאר עדיין להציל בארצות הדמים בערי אירופה, בה נשפטו לרציחות ושמדות מליוני יהודים אנשים נשים וטף, ובכל יום הובילו למשרפות אושוויץ עוד אלפי בני ישראל האומללים רח"ל, שם נחנקו ונשרפו ונשמדו יחדיו עקד"ה באופן אכזרי איום ונורא - ינקום השם דמם לעינינו במהרה.

על התמונה רואים את הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל אב"ד העיר סינסינטי ונשיא אגודת הרבנים דארה"ב, ששימש כיושב ראש ועד ההצלה, הרב סילבר נראה מימין התמונה מקריא מתוך הכתב את בקשת הרבנים והיהודים, ולשמאלו בהתמונה נראה נשיא המשנה של אמעריקא מר. וואלאס שומע ומאזין לדבריו, וביניהם נראה רב צעיר עומד ברצינית ולידו (בשמאל התמונה) רב מבוגר שנראה כמסתכל מן הצד.

מי המה שני הרבנים שזכו לעמוד במקום הכי מכובד בראשי הרבנים הצועדים?

את הפתרון למדים אנו ממקום אחר: בשנת תשי"ז הדפיסו "ועד הצלה" ספר באידיש בשם "חורבן און רעטונג" עם הקדמה מדברי הגר"א סילבר זצ"ל. הספר מתאר באריכות את פעולות הועד בשנות הזעם, פרק מיוחד עוסק בענין ה'מארש' של הרבנים שצעדו בחוצות וואשינגטאן ועל מדרגות ה'קפיטאל', שבין השאר נדפסה שם קטעי עיתונות ארה"ב ובהם תמונות מהמעמד הנרגש, שבין התמונות מצאנו התמונה דלהלן עם כיתוב מפורט בתחתית התמונה שמצביע מי ומי ההולכים:

ולפי זיהוי התמונה זכינו לעמוד על הדמיות שנראים בהתמונה בה התחלנו את המאמר, והם אב ובנו שראו את החידו"ש, האב רבי ראובן ליוואויץ זצ"ל ששימש כרב בברוקלין בשכונת "איסט ניו יארק" והיה עסקן פעיל בועד ההצלה, שבא ביחד עם בנו ר' פסח זכריה ליוואויץ שלימים שימש כרב בביהכנ"ס הישן בני ישראל בעיה"ת לעיקאוואוד, ניו זשורסי למעלה משלשים שנה.

עפ"י כיתוב התמונה שהועתקה לעיל, יצגו הרבנים ליוואויץ את ישיבת "מתיבתא תפארת ירושלים" מניו יארק, הישיבה שידועה בכינויה בר"ת MTJ נתיסדה בשנות התר"ס ושימשה לילדים מגיל תלמוד תורה וחדר ועד למתיבתא גבוה לבחורים מבוגרים, בשנת תרצ"ה נתפרסמה הישיבה בעבור שהגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נתקבל כראש הישיבה, ועכשיו אנו יודעים שההתמנות בא על ידי השתדלות גיסו, אחד ממנהלי הישיבה והוא הרב הנזכר רבי ראובן ליוואויץ (נשיהם היה אחיות בנות ר' יעקב משה קסטונוביץ ז"ל)

רבי ראובן ליוואויץ זצ"ל מאיסט ניו יארק - מיסד ישיבת "בית התלמוד" בברוקלין

רבי ראובן ליוואויץ נולד בליטא בשנת תרנ"ג לאביו התורני ר' חיים יוסף הלוי ז"ל - אחיו של הגאון רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל המשגיח המפורסם מישיבת מיר בליטא. נשא את מרת זלאטא בת ר' יעקב משה קאסטנוביץ (שכנ"ל היה גם חותנו של הגר"מ פיינשטיין) ואחרי שנולד להם בנם הבכור פסח זכריה הנזכר בשנת תרפ"ב, היגרה משפחת ליוואוויץ לאמעריקא והתישבו בברוקלין אשר בניו יארק.

במפקד הצנזוס של שנת תר"ץ מוצאים את רבי ראובן בברוקלין בגיל 37, אשתו זלאטה בגיל 31, ומלבד הבן פסח בן 8 נרשמו  שני בנים נוספים שנולדו להם פה בניו יארק; הבן אברהם שלימים עבר לגור לעיר הרטפורד, בגיל 6, והבן הצעיר חיים יוסף שנקרא ע"ש זקנו נולד בשנה ההוא שנת תר"ץ - הבן הזה נעשה לימים מנהל למחלקת לימודי חול בישיבת באבוב בברוקלין.

תעודת רישום בצבא האמריקני משנת תש"ב של רבי ראובן ליוואויץ זצ"ל רב בשכונת איסט ניו יארק בברוקלין - נראה כתובת ביתו בברוקלין Van Siclen Ave 534 משמש כרב, ואשתו מרת זלאטא יודע פרטים עליו - מתחתית הכרטיס נמצא חתימתו באנגלית Reuben Levovitz

רבי ראובן היה רב פעיל בשכונות איסט ניו יארק וברונזביל, וכאמור היה רבי ראובן מראשי הנהלת ישיבת תפארת ירושלים, ולימים יסד את ישיבת "בית התלמוד" המפורסמת בברוקלין. כמו כן היה לו חלק נכבד בפעולות ההצלה בשנות הזעם, כמו שנראה מהתמונות ומהמאמרים שצרפנו לעיל, רבי ראובן היה חבר ל'ועד התעמולה' של הועד ההצלה, ועסק הרבה להלצחת צעדת הרבנים שעשתה רושם כביר על מנהיגי ארה"ב, זכרה לו אלוקי לטובה.

קטע ווידאו נדיר של צעדת הרבנים - נראה ונשמע איך שהרב זאב גולד מראשי תנועת המזרחי בארה"ב ואח"כ בארץ ישראל - מקריא את בקשת הרבנים לפני חברי הקונגרס על מדרגות הקפיטאל

ביום כ"ה תשרי  - יום ה' פרשת בראשית - שנת תשכ"ו אחרי מחלה ממושכה, נפטר רבי ראובן ליוואויץ לבית עולמו, וכה דיווח ירחון "הפרדס" את פטירתו ומעמד הלויה:

למחרתו ביום ערב שבת קודש פרשת בראשית הובל הרב ליוואויץ לקבורה על הביה"ח בקווינס, והנה תמונת מצבתו מאתר קברים.קאם:

בנו הרב ר' פסח ז. ליוואויץ היה דמות ידועה בלעיקוואוד, נפטר בשנת תשע"ב בשכונת ארזי הבירה בירושלים, בה משמש בנו הגאון ר' יעקב ליוואויץ שליט"א כראש ישיבה, כנראה היה אחרון מהמשתתפים בהצעדה ההיסטוריות מלפני 71 שנה. 

יזכרם ה' אלוקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם.

תלונתו ומשפטו של ר' יוסף זונדל סאלאנט אודות אתרוגי קורפו - תרע"ו

The case of Sundel Saland vs. Hebrew Publishing Company 

דבר בעתו מה טוב!

 בעת שכלל ישראל מתכוננת לחוג את חג הסוכות עם כל מצותיה ולקיים את המצוה המיוחדת ליקח את ארבעת המינים, אנו מביאם לקוראי הבלוג  קובץ מעניין להנאתכם.
הקובץ מכיל בתוכו פרטים מרתקים על דיון בבית המשפט לערעורים בניו יורק בשנת תרע"ז-ח אודות תלונה שהגיש ר' יוסף זונדל סאלאנט ע"ה נגד המפעל "היברו פאבלישינג קא." מניו יורק, עבור פרסום שהדפיסו בעיתוני אמעריקא לקראת ימים הנוראים של שנת תרע"ו.
בהמודעה הם מפרסמים שבשנה ההוא לא הצליחו הסוחרים להביא אתרוגים מארץ ישראל כמידי שנה בשנה עקבות המלחמה השוררות בעולם, ובעבור זה עבר ר' זונדל לטריעסט שביון והביא עמו אתרוגי קורפו, אבל האתרוגים הם בחזקת מורכבים!

-
ר' יוסף זונדל סאלאנט מניו יארק ירש את מסחר האתרוגים מאביו ר' יהודה לייב סאלאנט בנו של רבי יוסף זונדל סאלאנט מחכמי ורבני ירושלים עיה"ק - ר' יהודה לייב היה שותף עם בן-אחותו ר' בנימין בינוש בן הגאון רבי שמואל סאלאנט זצ"ל אב"ד ירושלים (חתנו של רבי יוסף זונדל הנ"ל) וכנראה ממודעות שנתפרסמו בעיתונים מהבד"ץ בירושלים לקראת חג הסוכות של שנת תרל"ח גם עליהם עברה רוח הפולמוס של האתרוגים - הפעם אודות אתרוגי ארץ הקודש ששלחו לחו"ל - והדיון אודות מצבם הכשרות:

בנו של ר' יהודה ליב סאלאנט, ר' יוסף זונדל נשא לאשה את מרת שרה נחמה בתו של הגאון רבי אליעזר דן רלב"ג זצ"ל מירושלים שמזווג זה נולד להם הבן בנימין, לאחר פטירת אשתו היגר ר' זונדל לארה"ב בשנת תר"ן ביחד עם בנו בנימין ונשא שם בשנית את מרת רחל בת הגאון המפורסם רבי גבריאל זאב (וועלוול) מרגליות מבאסטאן-ניו יארק זצ"ל בעמח"ס חרוזי מרגליות ושא"ס וחתנו של הרה"צ רבי נחום מהוראדנא זצ"ל.

ב"רשימות הנוסעים" מאלו שנכנסו לנמל אליס-איילנד בניו יארק, אנו מוצאים את ר' זונדל נוסע בתכיפות לארה"ק בין השנים תרס"ח ועד שנת תרצ"ג, מטרת הנסיעה היתה עבור מסחר האתרוגים, שהמציא מידי שנה בשנה אתרוגי ארץ ישראל עבור תושבי אמעריקא, מלבד בשנת תרע"ה-ו בה לא התקיימה אפשרות להביא אתרוגים מארצה"ק, אז נסע למדינת יון והזמין אתרוגי איי קורפו עבור תושבי אמעריקא ועל זה נתעוררה השערוריא בענין חזקת כשרותם של האתרוגים והפקפוק על היותם מורכבים שהביא לפרסום המודעה ע"י "היברו פאבלישינג קאמפאני".

לפי תלונת ר' זונדל בביה"מ בניו יורק גרמה לו המודעה הפסד ענק, אחרי שלא הצליח למכור את האתרוגים שהזמין ולפיכך תבע את מנהלי הדפוס לבית המשפט עבור פיצוי ותשלומין על הפסדו.
לפנינו נמצא רק את העתקת הדיונים של הבית המשפט לערעורים בניו יארק אבל גם זה שופך אור על הפרשייה בפרט, ובכלל על פולמוס אתרוגי קורפו, וגם נמצא בתוכו הרבה פרטים בענין היהודים ויהדות בניו יארק ואמעריקא בימים ההם.

קשה לעבור על כל החומר שנמשך על 495 דפים, שכוללת בתוכו עדיות ופרטים שנמסרו מאנשים שונים, להלן רשימה של אנשים ידועים שערכנו:
1. עדותו של ר' זונדל סאלאנט התובע  בדף 51
2. עדות חותנו הגאון רבי וועלוול מרגליות בדף 172
3. דברי הגאון רבי הלל הכהן קליין רב לק' אנשי אונגארן בניו יורק - דף 142
4. עדותו של הרב דר. דוב (ברנדרד) דרכמאן רב דק' זכרון אפרים בנ"י - דף 132
5. דברי הרב שמואל בוכלער רב בביהכנ"ס בית יהודה בברוקלין  - דף 184
6. דברי אחיו של ר' זונדל - יוליוס (יוחנן?) סאלאנט - דף 272
7. דברי אח נוסף של ר' זונדל - אהרן סאלאנט - דף 295
8. עדותו של הבלשן המפורסם אלכסנדר הרכבי (הארקאווי) - 318
9. העתקות מכתבים וטלגרמים מרבנים ברחבי ארה"ב בהם מודיעים לרי"ז סלנט שלא יקחו ממנו אתרוגים אחרי שקראו את המודעה שנדפסה ב'מארגן זשורנאל', הרבנים הם; רבי שמואל רפפאפארט מספרינגפילד (נטמן באר"י), רבי מנחם נחום ווייסבלאט מבאלטימאר והרב האכבערג מסינסינטי. האחרון מודיע בהחלט לר' זונדל  "לא נקבל את האתרוגים ששלחתם כי אתרוגי קורפו פסולים! - ההדסים נתקבלו בלי עלים שלחו אחרים תחתיהם".

לחצו כאן לקריאת המסמך 

ר' יוסף זונדל היה גם עסקן לטובת הישוב בירושלים ובאחד ממסעיו לארה"ק בשנת תרפ"ז קנה מגרש עבור בית היתומים "עזרה", וכה דווח עליו עיתון "דואר היום":

כנראה ממודעות בעיתון The Palestine Post אודות עזבונו ונכסיו בארה"ק נפטר ר' זונדל בתחלת שנת תרצ"ד, הנה המודעה הראשונה מהתאריך יוני 23, 1934

האם ידוע איפה נפטר ונטמן?

-
תשוח"ח להרב ר' פישל פ. חבר נכבד במורשת חכמי אמעריקא על מציאת הקובץ, ישלם ה' פעלו לטובה, גם נעזרנו בהרבה פרטים על משפחת סלנט עפ"י הבלוג "תולדות ושרשים" בערכו של צאצאי הגרי"ז סלנט זצ"ל מירושלים

שמחת יום טוב לנו ולכל ישראל

רבי אברהם יעקב גרשון לעססער זצ"ל - 90 שנה לפטירתו ליל יוה"כ תרפ"ה

רבי אברהם יעקב גרשון לעססער ז"ל משיקאגו וסינסינטי הוגדר בפטירתו בשנת תרפ"ה ע"י כל העיתונות כ"זקן רבני אמעריקא" , ישיש בן צ"ג שנים היה בפטירתו אבל יותר מזה היה זקן זה שקנה חכמה, למעלה מארבעים שנה הגדיל והרבה פעלים לתורה ולתעודה עלי אדמות אמעריקא.

בתוך ימי אבלו של הרב לעססער , ערב סוכות תרפ"ה,  כתב ר' שמואל מיללער מברונקס, ניו יארק בירחונו "אפריון" מאמר ארוך לתולדותיו, שנעלה פה להנציח זכרונו של אחד מטובי הרבנים ששרתו בקודש בערי השדה באמעריקא מימי בראשיתה של היהדות החרדית בארצות הברית.

והנה מה שכתבו עליו העיתונות באנגלית

הרב לעססער חיבר הספרים; אהל מועד ובית המדרש וספר באחרית הימים שניהם נדפסו בשנת תרנ"ז בהיותו בשיקאגו.

בשנת תרנ"ג בפטירת הגאון הנצי"ב מוואלאזין זצ"ל הספידו הרב לעססער מרורות בבהכנ"ס בני יעקב בשיקאגא, וכה תיאר ב. לעווין תלמיד הנצי"ב את ההספד בעיתון הצפירה:

זוגתו של הרב לעססער,  הרבנית בילא בלומא בת רבי יוסף מקלעצק ז"ל נפטרה תחלת שנת תרע"ז והיא בת 79 בפטירתה כמו שכתבו עליה בעיתונות

מצבה אחת הוקמה על קברם של הרב והרבנית לעססער ז"ל - הנאהבים והנעמים בחייהם ובמותם לא נפרדו - הנה תמונת המצבה מאתר קברים.

העתק המציבה:

פ"נ

הרב הגאון הצדיק מהו"ר אברהם יעקב גרשון ב"ר עזריאל מאיר ז"ל, שהיה אב"ד בכמה קהלות חשובות בישראל, ובאחרית ימי חייו היה מרא דאתרא בעירנו כ"ז שנה, נפטר בשיבה טובה בן צ"ג שנים, ביוה"כ תרפ"ה, בעהמ"ח ספר אהל מועד ג"ס [גם ספר] באחרית הימים  תנצב"ה

Rabbi Lesser Died Oct. 7 5685

את מקומו של הרב לעססער כאב"ד סינסינעטי מילא הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל - יהא זכרם ברוך

גלגולה של תמונה - האירוע, התאריך והמיקום הכל שגוי....

תמונה מדהימה ובהירה בה נראים רבני ארה"ב במאה הקודמת, ואישי הציבור, אבל מי המה הרבנים בהתמונה, על מה ולמה התכנסו, איפה התקיימה הכינוס ומתי צילמה?

נתחיל עם המידע של ארכיווני "ג'ואיש דיטראוט" באתר פליקר, מדובר במאגר ארכיוו היהודי של העיר דיטראוט פלך מישיגן ארה"ב, כנראה שהתמונה המקורית שנדפסה בכמה ספרים אח"כ נמצאת באוסף הארכיוו שלהם, וכך כותבים שם לזהות את האירוע והמשתתפים:

First National Meeting of American Orthodox Rabbis ca 1920

Meeting held at Congregation Shaarey Zedek, Brush and Willis. Rabbis pictured on steps of synagogue. The meeting was convented byRabbi Judah Levin.

Bottom row eighth from left: Rabbi Meyer Berlin, president of American Mizrachi, tenth: Rabbi Aaron Shinsky; eleventh:Rabbi Judah Leib Levin twelfth:Rabbi Abraham Hershman; fourteenth: Rabbi Ezekiel Aishiskin. Third row, far right: Abba Keiden fourth row, third from right: Max Jacob ( courtesy Archives of Congregation Shaarrey Zedek )

ובתרגום חפשי: לפי דבריהם מדובר בוועידה וכינוס רבנים ארטודוקסים, ראשונה במינה, סביבות שנת תר"פ שהתקיימה בעיר דיטראוט בביהכנ"ס שערי צדק שנמצאת ברחוב "בראש" פינת "וויליס", והרבנים המשתתפים צילמו על מדרגות הביהכנ"ס מבחוץ.

הם גם יודעים לספר שהאסיפה התנהלה בראשות הרב ר' יהודה לייב לעווין אב"ד בדיטראוט, שאכן נראה בהתמונה (שלישי מימין בשורת היושבים). מלבד הרב לעווין מזהים שם בין הרבנים את הרב מאיר ברלין (בר-אילן) בנו של הנצי"ב מוואלאזשין זצ"ל שהיה גר בארה"ב  (ששי מימין ), הרב אהרן מרדכי הלוי אשינסקי (רביעי מימין - בצדו של הרב לעווין) הרב אברהם הערשמאן (שני מימין) והרב יחזקאל איישישקין מדיטראוט (ראשון מימין).

התמונה הנ"ל נדפסה גם הוא בהספר Jewish Detroit:  By Irwin J. Cohen וגם שם נאמר שהתמונה צילמה בדיטראוט על מדריגת ביהכנ"ס שערי צדק אבל לצערינו לא הוסיפו לזהות את הרבנים שבתמונה, רק זו שגם ר' יוסף תאומים מדיטראוט נראה בהתמונה מלפני הרב איישישקין, אבל קשה היה לזהות על מי הכוונה שהרי הרב איישישקין נראה כהראשון מימין התמונה, אז מי הוא הרב תאומים?

אין שמחה כהתרת הספיקות - עכשיו זכינו לגלות פרטים מדויקים אודות התמונה, האירוע ומיקומה, ואולי נוכל גם לזהות עיד"ז יתר הרבנים או לכה"פ חלקם ע"י הפרטים החדשים.

מדובר עוה"פ במציאה על אתר ארכיוו.ארג שכידוע לכל באי צל המורשת נמצא שם אוצר בלתי נדלה, אסיפות שונות של ספריות כלליות ופרטיות, ואוסף של כתבי-יד וספרים נדירים בלתי מצוים. בין השאר מצאנו קובץ היובל "מזרחי" שיצא לאור בניו יורק שנת תרצ"ו לרגל מלואות 25 שנה לקיומה של הסתדרות ה'מזרחי' בארצות הברית.

בין השאר מופיע שם מאמרים בלה"ק, באידיש ובאנגלית מרבנים ואנשי השם מנהיגי המזרחי בארה"ב ובעולם, חלקם עם תמונות כותבי המאמרים כמו הרב י.ל. פישמן (מימון) או הרב זאב גולד ודומיהם, כמו"כ נמצא שם תמונות מראשי תנועת המזרחי בארה"ב בכ"ה שנותיה הראשונים.

בדף 18 נדפס כרוז של ראשי המזרחי משנת תרע"ד ובה מזמינים את כל חברי המזרחי ליקח חבל בהועידה הראשונה של המזרחי בארה"ב שיתקיים בימים ד' - ח' אייר תרע"ד בעיר סינסינטי, אהייאו,  עם פרטים למטרת האסיפה והדברים שידונו בה, על הכרוז חתום הרב ר' דוב בער (דובער) אברמאוויץ שהיה אב"ד בעיר סט. לואיס בימים ההם (על הגאון הזה ופעולתו באמעריקא בתקופות ומקומות שונות נאריך בפוסט נפרד - עוד חזון למועד) בתואר "נשיא" ואתו עמו הרב א. ש. ברודא בתור "יושב ראש ועד הפועל" והרב ארי' לייב געלמאן כמזכיר (גלמן שימש אח"כ כנשיא המזרחי באמריקה כנראה מספר היובל)

עם הכרוז נדפסה גם תמונה מהועידה, ונראה בעליל שזו אכן אותה התמונה שהבאנו לעיל! ולפי"ז מדובר בתמונה שצילמה בסינסינטי לא בדיטראוט, בשנת תרע"ד ולא ב'תר"פ ואכן היתה אסיפת רבנים ארטודוקסים אבל יתר מזה סיבת האסיפה היתה כינוס המזרחי הראשונה באמעריקא! ובתמונה נראים צירי-הועידה מעיירות שונות.

בתמונה הזה נוסף לנו דמות מימין התמונה, שככל הנראה הוא הוא הרב יוסף תאומים מדיטראוט שנזכר בספרו של קאהן שהובא לעיל, וגם נוכל לזהות עכשיו את הרב הזקן שיושב במרכז התמונה לידו של הר"מ ברלין - והוא רבי דוב בער אבראמאוויץ ז"ל נשיא המזרחי.

הרב רבי דובער אבראמאוויץ ז"ל אב"ד סט. לואיס ואחריו רב בק"ק משכן ישראל - סובאלק בניו יורק נשיא המזרחי ד'אמעריקא בשנת תרע"ד

גם נוכל לזהות את הרב שיושב שלישי משמאל כהרב יעקב לעווינסאן ז"ל מראשי המזרחי שגם תמונתו מופיעה בקובץ ההוא ומי שבהמשך הימים שימש כנשיא המזרחי באמעריקא משנת תרפ"ו עד תרפ"ח (תשוח"ח להמגיב על הזיהוי המדויק)

כמו כן נוכל לזהות את הרב ר' אפרים עפשטיין ז"ל משיקאגו מראשי המזרחי באמעריקא כמי שיושב מצדו השני של הרב אבראמאוויץ.

אולי יש מישהו שיוכל לזהות שאר הדמיות בהכינוס ע"י הגילוי? נחכה להשתתפותכם!

הרב יהודה ליב ראזע ז"ל רב דק"ק אנשי ברעזאן בניו יארק

לתולדותיו נצטט את דברי הרב דר. מאיר וונדר בספרו המונומטלי "מאורי גליציה" בערכו של הרב ראזע, וזה לשונו:

ראזע, ר' יהודה ליב

נולד בברזן לאביו ר' חיים צבי הירש. תלמיד הבית יצחק. בן בית אצל המהרש"ם שהסמיכו ור"מ מייזליש. נסמך גם מר"ג שמלקיס. חסיד צורטקוב והוסיאטין. בעל בית נכבד וציוני דתי בברזן. בעל ידיעות כללית. מועמד לרבנות העיר אחרי המהרש"ם. נסע למען המזרחי עם ר"ג שמלקיס ור' יצחק ובר מקולומיאה. התכתב עם רי"י ריינס, ופירסם בהעולם. נענה להצעת בני ברזן בניו יורק, ונסע לכהן כרב קהילתם בני יעקב, עם משפחתו בני תשע נפשות. כיהן אצלם ל"ח שנה, ולמרות דוחקו לא עזבם לקהילה עשירה יותר. ביתו פתוח לאורחים ולקליטת מהגרים. וגם זו' עסקה במעשה חסד. נבחר בתש"א כנשיא כולל חיבת ירושלים. נפטר ביום א' אד"א תש"א, הניח חיבורים שלא נדפסו.

נשא את מלכה בת ר' וולף יצחק פרייפלד שהיה סגן ראש עירית סקאלא יותר מארבעים שנה, ובניו גם: הרב פליקס, ופרופ' לפילסופיה בוינא. מילדיו: א. ר' משה, כיהן חמישים שנה כרב בניו יורק ובפיטסבורג. וחכם בביהכ"נ הפרטוגזי היכל סיני, בנו הרברט רב בפלטבוש: ב. ר' אברהם נשיא הציונים החדשים בג'ואיש סנטר, בניו: 1. ר' דוד רב בקליבלנד: 2. ר' עמנואל רב בפורטלנד: ג. זו' הרי שכטמן, רב בסנטר וילג' בפלם ביטש שבפלורידה, אבי ר' בוירג'יניה: ד. זו' ד"ר הלפרין בשיקגו: ה. העסקנית רחל וקסלר: ו. אמו של הרב מלך פרס מברוקלין שכתב לי פרטים על המשפחה. מנכדיו: ליאו ליברייך, רב בטרנטון שבניו ג'רסי ופרופ' בגרץ קלג' שפילדלפיה.

מה שכותב הרב וונדר שהרב ראזע שימש בק"ק אנשי ברעזאן בנ"י כרב ל"ח שנה מדויקת, כי שנת הגירתו לארה"ב נרשם כ1909 היינו תרס"ט אלא תאריך פטירתו שכתב שהיתה ביום א' אד"א תש"א אינה מדויקת כי על המצבה נחרתה שנפטר ביום ג' אדר א' שנת תש"ז.

הבית הכנסת "בני יעקב אנשי ברעזאן" בניו יארק שבה שימש הרב ראזע כרב, עדיין עומדת בתפארתה על הכתובת 180 סטענטאן סטריט בניו יארק וידוע גם בכיניו "סטענטאן סטריט שול"

חפצים עתיקים מימות התיסדות הקהלה עדיין שמורים באוצרי הביהכנ"ס חלקם ניתנו לראות באתר הזה. כולל גם שלט הנצחת זכרונו של הרב ראזע ז"ל המרא דאתרא של הקהלה רבות בשנים.

והנה היום זכינו באדיבות ידידנו הרב אשר לאווי חבר נכבד ב'מורשת חכמי אמעריקא' לתמונות מצבת הרב ראזע וזוגתו על הביה"ח מט. לבנון בניו יארק בחלקת אנשי ברעזאן, תשוח"ח לו.

זכות כל הצדיקים והישרים יעמוד לנו ולזרענו להיוושע בכל מילי דמיטב, ונזכה להיכתב בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים.

ישיבת רבנו יצחק אלחנן - ראשי הישיבה והרמי"ם - 2

רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל רב דק"ק אנשי אמת ור"מ בישיבת רי"א

נפטר ערב יום הקדוש שנת תש"ז ומנו"כ בביה"ח בית דוד – לאנג איילאנד בחלקת חסידי גור

השני בסדרת ראשי ישיבה ומרביצי התורה 'בישיבת רבנו יצחק אלחנן' בניו יארק, נעלה את זכרונו הנשגב של אחד המיוחד שבחבורה, בעל הוראה מפורסם ומרביץ תורה, שהעמיד תלמידים למאות ועסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות נפש, ה"ה הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל אב"ד דק"ק אנשי אמת בוויליאמסבורג ור"מ בישיבת רי"א.

ימיו מקדם: פולין תרמ"ז – תרפ"א

רבי אברהם יצחק נולד בעיר טאמאשוב שבפולין בשנת תרמ"ז, לאביו התורני הרה"ח ר' אביגדור זעלמאנאוויטש ולאמו מרת יהודית ע"ה. משחר טל ילדותו ניכרו בהגרי"א סימני גאונות וגדלות בעסקו בלימוד התורה בהתמדה רבה, בבחרותו נסע לעבר העיר סוכוטשוב לשמוע לקח ולקבל תורה מפה קדוש, הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל, שכידוע למדו שם בני עליה ובעלי השגה.

לימים עבר אביו ר' אביגדור לעיר הגדולה בפולין העיר 'לאדז', לשמש שם כשו"ב ונתפרסם שם שמו כת"ח וירא שמים, הבן רבי אברהם יצחק ניצל את ההזדמנות להתקרב אל רב העיר הגאון המפורסם רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל, וקיים שם גדול שימושה יותר מלימודה, ובגיל י"ז נסמך ממנו ביורה יורה ואח"כ גם בידין ידין, להורות ולדון בדבר ה' זו הלכה.

כשהגיע לפרקו נשא רבי אברהם יצחק את רעייתו מרת חנה ע"ה בת ר' יצחק, שם משפחת חותנו היה פוקס מהעיר אפאטשנא בפולין, הרבה לא ידוע עליהם רק זה שחותנו היה נגיד וגביר והחתן המתמיד התיישב אצל חותנו שהספיק לו די מחסורו שיוכל לישב ולעסוק בתורה בלי מפריע. לימים נתפרסם שמו ברחבי פולין כתלמיד חכם ובעל הוראה, אז עבר להעיר ראדום לשמש כמו"ץ וחבר הבית דין דשם, ומראדום עבר אל העיר פלאצק שבפולין, ותחנתו האחרונה לפני הגירתו לארה"ב היתה בהעיר ביעלסק בפולין בה שימש ג"כ בהוראה. בכל מקום בואו המשיך בלימודים תמידין כסדרן, ומלא את כרסו בש"ס ובפוסקים בחריפות ובקיאות יתירה, עפ"י דרכן של גאוני פולין ובראשם רבו הגה"ק האבני נזר זצ"ל.

מלבד גאונותו בתורה התנהג רבי אברהם יצחק בחסידות והתאבק בעפר רגלי אדמור"י גור, החל מהגה"ק בעל שפת אמת זצ"ל ולאחריו התחמם לאורו הבהיר של בנו וממלא מקומו האדמו"ר בעל אמרי אמת זצ"ל, וכל ימיו החשיב את עצמו כחסיד מן השורה אצל האמרי אמת, גם בעת מגורו מעבר לים במרחקים לא שכח מלשלוח בקשותיו בכתב קוויטל עם פדיון נפש בעבורו ובעבור משפחתו ובני קהלתו.

הגירתו לאמעריקא

שינוי משמעותית התהווה בחיי הגאון רבי אברהם יצחק זצ"ל בסביבות שנת תר"פ, בעת שאביו ר' אביגדור השו"ב מלאדז קיבל הצעת מכיריו ליקח את מקל הנדודים בידו והיגר לארצות הברית לקבל את משרת שו"ב בעיר פעטערסאן, ניו זשורסי. ביחד עם ר' אביגדור באו גם צאצאיו ומשפחותיהם שכללו בן וחמשה בנות, שעזבה את בני משפחתם הגרי"א כהיחיד מהמשפחה במדינת פולין.

הזמנים שאחר מלחמה"ע היו ימי הרת עולם, בקושי היתה מחיית ופרנסת משפחה גדולה כזו של משפחת זעלמאנאוויטש שמנתה בזמן ההוא כעשרה נפשות, האב רבי אברהם יצחק והאם מרת חנה עם שמונת צאצאיהם; הבכירה אסתר, שמחה בונם, משה, ארי' לייב, יעקב, מרים, ברכה, ואיטא. ולעומת זה מעבר לים שומעים מבני משפחתם על חיים של שלום וחיים של פרנסה טובה, אז החליט רבי אברהם יצחק לילך בעקבות אביו ואחיו, וגם הוא חצה את הים האטלנטיק ובחודש טבת שנת תרפ"א דרך על חופי עליס-איילאנד, עם פניו אל עבר העיר פעטערסאן להתראות עם אביו ואמו ובני משפחתו.

בהמשך השנה היגרו גם אשתו וצאצאיהם, והגרי"א התיישב מקודם במנהטן באיזור ווסט-סייד אבל כשדירתם לא סבלה משפחת רבת צאצאים כזו נעתר רבי אברהם יצחק לבקשת קהילת תלמוד תורה – אנשי אמת בשכונת וויליאמסבורג בברהרבנות  לקבל עליו את משרת הרבנות של קהילתם.
 ובהמשך הזמן נקרא גם לכהן פאר כר"מ ומרביץ תורה לבחור "ישיבת רבנו יצחק אלחנן" בניו יארק, משרה שנטל על עצמו ברצינות יתירה וקנתה לו מקום נכבד בין דמיות ההוד של הישיבה לדורותיה.

רבנותו בוויליאמסבורג: ק"ק תלמוד תורה אנשי אמת

את "וויליאמסבורג" שאנו מכירים כהיום כהשכונה הגדולה והמרכזית לחסידים אשר בניו יארק, יש לה היסטוריה יהודית של הרבה שנים מלפני ההגירה ההמונית לאחר השואה, שכללה בתוכה חסידים שונים ממדינות אונגארן ובראשם חסידי סאטמאר תחת חסותם של מרן מהר"י ט"ב זצ"ל. בימים ההם בשנות התר"פ-ת"ש עדיין פעלו הרבה קהלות משנים קדמוניות יוצאי רוסלאנד ופולין, וגם קהילות ייקית יוצאי דייטשלאנד וכדו', קהלה כזו היתה קהל "תלמוד תורה אנשי אמת" ששכנה פאר בהבנין על האדרעס 326 קיעפ סטריט בפינת סאוט 5.

לפי הרשימות שנמצאים ב'זשואיש קאמיונעל רעזישסטער' משנת תרע"ז-ח נוסדה הקהלה בשנת תרנ"ב כקהילה אורטודוקסית, בשנת תרע"ז לא נמצא שם רב רשמי, הקהלה מנתה אז כשמונים מעמבערס ובביהכנ"ס היו 400 מקומות ישיבה. כנשיא ופרעזידענט של הקהלה שימש משנת תרע"ו מר. לואיס גראסבערג שהיגר מאונגארן בשנת תרנ"ב והתפרנס כאינסטולטור בוויליאמסבורג, וכמזכיר של הקהלה נרשם שמו של מר. לואיס גאלדבערגער מהכתובת 234 היוז סטריט בוויליאמסבורג. מן שמות ומוצאי הרשומים אולי נוכל לשער שהקהלה שימשה עבור יוצאי עסטרייך-אונגארן.

רישום ק"ק "תלמוד תורה – אנשי אמת" משנת תרע"ז-ח ב'זשואיש קאמיונעל רעזשיסטער'

כאמור בערך בשנת תרפ"ג קיבלו בני הקהלה על עצמם את הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש לשמש כאב"ד ורב הקהלה, שבתפקידו היה עליו לדרוש בשבתות וימים טובים, וגם שימש כמורה הוראות, מסדר קידושין, ודיין לעניני אישות ודיני ממונות.


קהילת בני אהרן אנשי ספרד - פוילישע שטיבל

בצמוד לתפקידו בק"ק אנשי אמת על רחוב קיעפ סטריט, שימש הגרי"א כרב הלא-רשמי של ה'פוילישע שטיבל', השטיבל החסידי ויחיד במינה שבה התפללו קבוצת חסידי גור ושאר חסידי פולין, השטיבל ששמה הרשמי היתה "בני אהרן אנשי ספרד" היתה נמצאת על הכתובת 259 דעוויזשאן עוועניו בוויליאמסבורג, לא רחוק מביהכנ"ס של הרב זעלמאנאוויטש ואף לא רחוק מדירת ביתו של הגאון זצ"ל בהכתובת 214 ראדני סטריט (הבנין נהרס בעת שבנו שם את הכביש המפורסם "ברוקלין-קווינס עקספרעסוועי" בשנות ה'תש"כ).

בהפוילישע שטיבל התפלל רבי אברהם יצחק בימות החול וגם למד שם שיעורים כסדרן עם הבעה"ב, השטיבל היה אצלו כאיי קטן בתוך גלי הים, בה היתה לו התחושה של 'אינדערהיים' בין חסידים ואנשי מעשה. ידוע שבהשטיבל בשעתו היתה קיימת המקוה היחידה בוויליאמסבורג עבור טבילה כחסידים בכל יום בבוקר, המקוה היתה תחת כשרותו ופקחותו של הגרי"א זצ"ל, וידוע שהאדמו"ר מנאוואמינסק זצ"ל כשהתיישב בוויליאמסבורג השתמש במקוה הזו עד שבנה את המקוה שלו בסאוט 9 סטריט.

מודעה "מבית החסידים בית אהרן" אודות המקוה כשרה שנמצאת בהבנין של 259 דיוויזשאן עוו. שמשנת תרפ"ז נמסר ניהול המקוה לר' חיים יוסף זלאטאלאוו - מסתבר שיחזקאל גאלדבערג שנחתם בתור ווייס פרעז. הוא לואיס גאלדבערג שנזכר בה'קאמיונעל רעדזשיסטער' משנת תרע"ז הנ"ל (קרעדיט לידידנו הרב נחמן נתן על העתק המודעה)

בארכיווני ברוקלין נמצאת תמונה מהמקוה ההיסטוריות מתחת לבנין ביהמ"ד בני אהרן התמונה הוא משנת תשי"ב:

בוויליאמסבורג שימש הגאון רבי אברהם יצחק זצ"ל גם כנשיא של "וועד הרבנים ד'וויליאמסבורג" שפעולותיה כללו הרמת קרן התורה והיהדות בוויליאמסבורג, וכן היה נמנה כחבר של "אגודת הרבנים דאמעריקא" המפורסמת כהארגון הכי חשובה בחיי היהודים בארה"ב בתקופה ההיא.

גם בתחום הכשרות פעל הגאון זצ"ל הרבה, כאשר עינינו רואות בתשובה הראשונה שנדפסה ב'זכר אברהם יצחק' ממנו, בה כותב בכאב לב בשנת תרצ"ה בענין תקנת אגודת הרבנים והמחלוקת שנתהוותה סביבותיה בענין מצב השוחטים והשחיטה בארה"ב. כמו כן נמצא שם תשובה להאדמו"ר רבי פנחס דוד הורוויץ מבאסטאן זצ"ל בענין כשרות ותיקון מקוואות עם בקיאות נפלאה הן בעניני הלכה וגם במציאות הדברים, שמסדר ומנתח באופן מסודר ונפלא.

כר"מ ומרביץ תורה בישיבת רי"א

כאמור נתקבל רבי אברהם יצחק לריש מתיבתא בישיבת רבנו יצחק אלחנן בשנת תרפ"ז, ובכל יום בימי השבוע נסע במסע הסאבוועי משכונת וויליאמסבורג למנהטן להרביץ תורה לעדרי הצאן, ולהשקותם במים חיים ממעינו הטהור שהתגבר בלי גבולים. ממעט שנשתמר לנו בקונטרס הנ"ל "זכר אברהם יצחק" שהו"ל בתו הבכירה מרת אסתר ע"ה בשנת תשל"ו, נראה חידושיו במס' חולין שמסר לתלמידי הישיבה, מלאים זיו ומפיקים נוגה, החידושים נאמרו בדרכי גאוני פולין עם בקיאות ברחבי הש"ס ופוסקים ועומק ביאורי הסוגיות, דברים ערבים ומתוקים כנתינתם מסיני.

בשנת תרפ"ט עלה כוכב מזהיר בישיבת רי"א בעת בואו של הגאון רבי משה סאלאוויציק זצ"ל בנו של הגר"ח מבריסק, שנתקבל פאר כראש הישיבה אחרי שהישיבה עברה למשכנה החדשה בהבנין המפואר באיזור וואשינגטאן-הייטס. מאז בואו של הגרמ"ס לישיבת רי"א נתקשר הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנוויטש עמו בעבותות אהבה, וידידות עזה שררה ביניהם עד לפטירתו הפתאומית של רבי משה בשנת תש"א.

הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל ר"מ בישיבת רבנו יצחק אלחנן נראה צועד לימין ידידו הגאון רבי משה סאלאווייציק זצ"ל בחג הסמיכה של הישיבה בשנת ת"ש

לאחר פטירתו של הגר"מ היה הגריא"ז מי שפעל ועבד ליקח את בנו הגרי"ד זצ"ל מבאסטאן לכהן תחתיו כראש הישיבה, דבר שאכן יצא מכח אל הפועל וכל ימיו הכיר לו הגריד"ס טובה על זה. גם בין הבן רבי יוסף דוב ובין רבי אברהם יצחק נתרקמו קשרי ידידות, בדבריו "בפטירתו של הגרי"א נאבד ממני אבידה שאין לה תמורה" (הגריד"ס בהספדו לפני מטתו  שנעתקה באנגלית בסוף הספר זכר אברהם יצחק הנ"ל).

ראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן לאחר פטירת הגר"מ סאלאווייציק בשנת תש"א – הגרי"א זעלמאנאוויטש ר"מ בהישיבה תמך בימין בנו רבי יוסף דוב סאלאווייציק מבאסטאן שימלא את מקום אביו – בהתמונה אכן נראה הגרא"י יושב לימין הגריד"ס בראשית שנות כהונתו כראש הישיבה

פעולות הצלה עבור האמרי אמת זצ"ל מגור ועל הכלל

גולת הכותרת של עסקנותו בעבור הכלל והפרט הוא בלתי ספק פעולותיו חובקות זרועות עולם להציל את רבו ומורו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר זצ"ל בעל האמרי אמת מגור, מתוך האש המתלקחת בתוך הגולה בערי פולין וברחבי אירופה, ולהעלותו לארצינו הקדושה בה נטע את כרם ה' מחדש.

בפרוץ המלחמה האיומה מלחמת העולם השניה על אדמת אירופה, והחלו הצרות בפרוע פרעות בישראל גפרית ומלח שריפה כל ארצה, ודמו של עם ישראל נעשתה הפקר רח"ל באופן משונה שלא נראה מאז היתה ישראל לגוי, תיכף התחילו החסידים להפעיל פעולות להציל את האדמו"ר מגור מגיא ההריגה, הפעולות החלו בפולין גופא בראשות חדב"ן הרב יצחק מאיר לעווין, שהזעיק את כלל חסידי גור ברחבי העולם לבוא לעזרת ה' בגבורים, עם סיוע שיש בו ממש בגוף ובממון, עבור הצלת הרבי זצ"ל.

השטיבל החסידי בוויליאמסבורג נעשתה אז כמשרד הראשי באמעריקא להצלת הרבי מגור, שבראשיתה עמד רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל שאזר כגבור חלציו וביחד עם עמיתיו ושותפיו לדבר מצוה כמו הרב ר' בנימין זאב הענדלס מאגודת ישראל ועוד עסקנים ונגידים, שיגרו ממון ושאר צרכים לפולין שהיתה נצרכה לצורך שיחוד וכדו', ובמיוחד פעלו אצל הסנטרים וחברי הקונגרס לאלץ על ממשלת פולין להמציא דרך להאמרי אמת לעזוב את ארץ הדמים, פעולות שאכן הצליחו בחסדי השי"ת וה' הלך לפניהם בעמוד האש להנחותם הדרך, ועל ידי אותם פעולות ההצלה זכתה כלל ישראל להשתקמות חסידות גור באר"י ובחו"ל באופן גבוה חוץ לדרך הטבע.

נשתמרה בידינו העתק מטלגרם שערך הגאון רא"י זעלמאנאוויטש אל הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל יושב ראש וועד הצלה ואב"ד בסינסינעטי, הטלגרם נדפסה בספרו "חורבן און רעטונג" שהנציחה את פעולות וועד ההצלה ובה כותב הגרא"י לאמר:

ברוקלין ניו יארק – אקטאובר 1 1393 9 PM

(חול המועד סוכות אור ליום י"ט תשרי שנת ת"ש בשעה 9 בלילה)

כבוד הרב אל. סילבר

820 האטשינס עוו. סינסינעטי

חסידי גור נתאספו (בוויליאמסבורג) ומבקשים בזה שכבודו יפעיל תיכף ע"י הסנטור מר. טאפט ושאר הנציגים, להציל את הרבי מגור שנמצא כעת בעיר גורא-קאלוואריא. הנאספים מבקשים בדחיפות שכבודו יעבור לעיר וואשינגטאן עם שאר חברי הנשיאות (של הוועד ההצלה).

אברהם י. זעלמענאוויטש

תעודת רישום הצבא משנת תש"ב באמצע ימי מלחמה"ע – הגרא"י מרשים את שנת לידתו כשנת תרל"ז אבל לפי המקובל אצל המשפחה הוא לא נולד אלא תרמ"ז כעשר שנה אח"כ – דבר מעניין מוצאים אנחנו על התעודה שהגרא"י מכניס את "אגודת הרבנים דאמעריקא" (Union of Orthodox Rabbis) כמי שיודע את כתובתו בכל מצב

בימי הרחמים והסליחות באמצע עשרת ימי התשובה בשנת תש"ד רעשה מדינת ארצות הברית מצעדת הרבנים בעיר הבירה וואשינגטאן די. סי., למעלה מ400 רבנים נשיאי פנים וקרואי מועד נסעו לוואשינגטאן, לעורר את לבב נשיא המדינה מר. רוזוולט וחברי הסנט והקונגרס עבור הצלת כלל ישראל בארצות הדמים. בין הדמויות הבולטות שלקחו חבל בנסיעה ובהצעדה, מופיעה תמונתו של הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש בין שאר הרבנים, הגאון נראה מרוגש כשדמעות זולגות מעיניו הטהורים ולבו נאנח ונאנק על מצבם של כלל ישראל באירופה.

העיתון "טיימס-העראלד" מוואשינגטאן מדווח על מצעד הרבנים בוואשינגטאן והכתבה מספרת על מעמד הנרגש 

 הם (הרבנים) הפכו פניהם להקונגרס לעזרה:

דמעות זולגות מעיניהם של הרבנים (משמאל לימין); רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש, רבי אברהם יוסקא גאטטעסמאן, ורבי צבי הירש פריעדמאן, שלשתן מברוקלין. הרבנים מאזינים לתפלתו של רבי אליעזר סילבר בלשה"ק על מדרגות הקעפיטאל. שלש מאות רבנים אורטודוקסיים באו הנה לבקש עזרה מחברי הקונגרס להצלת היהודים שנמצאים במצוק באירופה.

פטירתו

חמש ועשרים שנה הרביץ הגאון רבי אברהם יצחק תורה, זרע ונטע הגרעינים בארץ לא זרועה, עפר קשה כברזל וארץ גזירה אוכלת יושביה, מאות תלמידים קבלו ממנו לקח בש"ס ובפוסקים ונסמכו ממנו להוראה, הרבה מהם אף זכו אח"כ להתקבל וליקח על עצמם משרת הרבנות ברחבי ארה"ב. למעלה מעשרים שנה דרש הגאון ז"ל מהבימה בקהל אנשי אמת בוויליאמסבורג והדריך את יהודי אמעריקא לתורה ולתעודה, ויותר מכ' שנה החייה רבי אברהם יצחק את נפשותם של החסידים ואנשי מעשה בה'פוילישע שטיבל' בוויליאמסבורג, עד לפטירתו הפתאומית ביום ערב יום הקדוש שנת תש"ז והוא רק בן 60 שנה במותו.

הבשורה הלא טובה הכתה גלים ברחבי ניו יארק וסביבותיה, במהירות לקראת היום הנורא התקיים מסע הלויה בוויליאמסבורג, שכללה את ידידו האמיתי הגרי"ד סאלאווייציק שטרח בטירחא דאורחא ממקום מגירתו בבאסטאן, והספיד את הגאון זצ"ל לפני מטתו, מקורביו ידעו לספר שבשנה ההוא בקושי עלתה לו לאכול את סעודת המפסקת לפני התענית אחרי שובו לבאסטאן במסילת הברזל לאחר ההלויה.

ארונו של רבי אברהם יצחק הובאה להביה"ח 'בית דוד' באיזור עלמאנט, ומצא הגאון זצ"ל את מנוחתו כבוד בחלקת חסידי גור. לאחר ימי חג הסוכות ערכה ישיבת רי"א מספד מר לבכות ולהוריד דמעות על אדם כשר שהלך למנוחות, הגרי"ד סאלאווייציק שנה ואחים בהספידא פעמיים, והפליג עליו בדברים בגודל מעלותיו בתורה ובמדות טובות.

מצבות הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל והרבנית חנה בת ר' יצחק (פוקס) ע"ע על הביה"ח בית דוד בניו יארק

(תשוח"ח להחבר מח"א הידוע בשם יוראפ, על אדיבות לבו בהמציאו לנו את התמונות)

בעוה"ר גורל משפחתו וצאצאיו של הגאון זצ"ל לא היתה שונה הרבה מגורלם של הרבה יהודים שהיגרו לאמעריקא בימים ההם, ונתקיימה בו דברי שלמה המע"ה שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, משמונה ילדיו שכולם היגרו עמו לארה"ב היה איזה מהם שכבר בחייו עזבו את מקור מים חיים לחצוב להם בארות נשברות, ואף מאלו שחיו חיי תורה ויהדות לא שרדו צאצאים שהולכים בדרך אבותיהם.

בין בוגרי ישיבת רי"א משנת תש"ד נמצא תלמיד בשם וויקטור זעלמאנאוויטש, מסתבר שמדובר בנכדו של הגרי"א שהיה נקרא על שם אביו ר' אביגדור ע"ה, התלמיד מוסר את צמאונו להגיע לרבנות! כמו"כ מצאנו ראינו נדפס בירחון הפרדס חידושו של הבחור אביגדור ירוחם זעלמאנאוויטש שחותם כנכד הגרי"א, אולי זה אותו הבחור, מעניין מה נעשה בסופו של הבחור הלז.

בתו הבכירה של הגאון זצ"ל מרת אסתר נישאה לר' יוסף דובאוו ע"ה, הם הלכו בדרך התורה כל ימיהם אבל לא זכו לראות זש"ק, בסוף ימיה עלתה לארץ ישראל ושם נפטרה. הבת הזה רצתה כל ימיה להנציח זכרונו הבהיר של אביה הגדול, ובהשתדלותה יצא לאור בשנת תשל"ו קונטרס קטן בשם "זכר אברהם יצחק" עם קומץ קטן של חידושי תורה בסוגית הש"ס ובהלכה. תולדותיהם של צדיקים אלו מעשיהם הטובים, יהא זכרו ברוך וזכותו הגדול יגן בעדו לעמוד לקץ הימין ויקיצו וירננו כל שוכני עפר.