ישיבת רבנו יצחק אלחנן - ראשי הישיבה והרמי"ם - 2

רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל רב דק"ק אנשי אמת ור"מ בישיבת רי"א

נפטר ערב יום הקדוש שנת תש"ז ומנו"כ בביה"ח בית דוד – לאנג איילאנד בחלקת חסידי גור

השני בסדרת ראשי ישיבה ומרביצי התורה 'בישיבת רבנו יצחק אלחנן' בניו יארק, נעלה את זכרונו הנשגב של אחד המיוחד שבחבורה, בעל הוראה מפורסם ומרביץ תורה, שהעמיד תלמידים למאות ועסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות נפש, ה"ה הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל אב"ד דק"ק אנשי אמת בוויליאמסבורג ור"מ בישיבת רי"א.

ימיו מקדם: פולין תרמ"ז – תרפ"א

רבי אברהם יצחק נולד בעיר טאמאשוב שבפולין בשנת תרמ"ז, לאביו התורני הרה"ח ר' אביגדור זעלמאנאוויטש ולאמו מרת יהודית ע"ה. משחר טל ילדותו ניכרו בהגרי"א סימני גאונות וגדלות בעסקו בלימוד התורה בהתמדה רבה, בבחרותו נסע לעבר העיר סוכוטשוב לשמוע לקח ולקבל תורה מפה קדוש, הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל, שכידוע למדו שם בני עליה ובעלי השגה.

לימים עבר אביו ר' אביגדור לעיר הגדולה בפולין העיר 'לאדז', לשמש שם כשו"ב ונתפרסם שם שמו כת"ח וירא שמים, הבן רבי אברהם יצחק ניצל את ההזדמנות להתקרב אל רב העיר הגאון המפורסם רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל, וקיים שם גדול שימושה יותר מלימודה, ובגיל י"ז נסמך ממנו ביורה יורה ואח"כ גם בידין ידין, להורות ולדון בדבר ה' זו הלכה.

כשהגיע לפרקו נשא רבי אברהם יצחק את רעייתו מרת חנה ע"ה בת ר' יצחק, שם משפחת חותנו היה פוקס מהעיר אפאטשנא בפולין, הרבה לא ידוע עליהם רק זה שחותנו היה נגיד וגביר והחתן המתמיד התיישב אצל חותנו שהספיק לו די מחסורו שיוכל לישב ולעסוק בתורה בלי מפריע. לימים נתפרסם שמו ברחבי פולין כתלמיד חכם ובעל הוראה, אז עבר להעיר ראדום לשמש כמו"ץ וחבר הבית דין דשם, ומראדום עבר אל העיר פלאצק שבפולין, ותחנתו האחרונה לפני הגירתו לארה"ב היתה בהעיר ביעלסק בפולין בה שימש ג"כ בהוראה. בכל מקום בואו המשיך בלימודים תמידין כסדרן, ומלא את כרסו בש"ס ובפוסקים בחריפות ובקיאות יתירה, עפ"י דרכן של גאוני פולין ובראשם רבו הגה"ק האבני נזר זצ"ל.

מלבד גאונותו בתורה התנהג רבי אברהם יצחק בחסידות והתאבק בעפר רגלי אדמור"י גור, החל מהגה"ק בעל שפת אמת זצ"ל ולאחריו התחמם לאורו הבהיר של בנו וממלא מקומו האדמו"ר בעל אמרי אמת זצ"ל, וכל ימיו החשיב את עצמו כחסיד מן השורה אצל האמרי אמת, גם בעת מגורו מעבר לים במרחקים לא שכח מלשלוח בקשותיו בכתב קוויטל עם פדיון נפש בעבורו ובעבור משפחתו ובני קהלתו.

הגירתו לאמעריקא

שינוי משמעותית התהווה בחיי הגאון רבי אברהם יצחק זצ"ל בסביבות שנת תר"פ, בעת שאביו ר' אביגדור השו"ב מלאדז קיבל הצעת מכיריו ליקח את מקל הנדודים בידו והיגר לארצות הברית לקבל את משרת שו"ב בעיר פעטערסאן, ניו זשורסי. ביחד עם ר' אביגדור באו גם צאצאיו ומשפחותיהם שכללו בן וחמשה בנות, שעזבה את בני משפחתם הגרי"א כהיחיד מהמשפחה במדינת פולין.

הזמנים שאחר מלחמה"ע היו ימי הרת עולם, בקושי היתה מחיית ופרנסת משפחה גדולה כזו של משפחת זעלמאנאוויטש שמנתה בזמן ההוא כעשרה נפשות, האב רבי אברהם יצחק והאם מרת חנה עם שמונת צאצאיהם; הבכירה אסתר, שמחה בונם, משה, ארי' לייב, יעקב, מרים, ברכה, ואיטא. ולעומת זה מעבר לים שומעים מבני משפחתם על חיים של שלום וחיים של פרנסה טובה, אז החליט רבי אברהם יצחק לילך בעקבות אביו ואחיו, וגם הוא חצה את הים האטלנטיק ובחודש טבת שנת תרפ"א דרך על חופי עליס-איילאנד, עם פניו אל עבר העיר פעטערסאן להתראות עם אביו ואמו ובני משפחתו.

בהמשך השנה היגרו גם אשתו וצאצאיהם, והגרי"א התיישב מקודם במנהטן באיזור ווסט-סייד אבל כשדירתם לא סבלה משפחת רבת צאצאים כזו נעתר רבי אברהם יצחק לבקשת קהילת תלמוד תורה – אנשי אמת בשכונת וויליאמסבורג בברהרבנות  לקבל עליו את משרת הרבנות של קהילתם.
 ובהמשך הזמן נקרא גם לכהן פאר כר"מ ומרביץ תורה לבחור "ישיבת רבנו יצחק אלחנן" בניו יארק, משרה שנטל על עצמו ברצינות יתירה וקנתה לו מקום נכבד בין דמיות ההוד של הישיבה לדורותיה.

רבנותו בוויליאמסבורג: ק"ק תלמוד תורה אנשי אמת

את "וויליאמסבורג" שאנו מכירים כהיום כהשכונה הגדולה והמרכזית לחסידים אשר בניו יארק, יש לה היסטוריה יהודית של הרבה שנים מלפני ההגירה ההמונית לאחר השואה, שכללה בתוכה חסידים שונים ממדינות אונגארן ובראשם חסידי סאטמאר תחת חסותם של מרן מהר"י ט"ב זצ"ל. בימים ההם בשנות התר"פ-ת"ש עדיין פעלו הרבה קהלות משנים קדמוניות יוצאי רוסלאנד ופולין, וגם קהילות ייקית יוצאי דייטשלאנד וכדו', קהלה כזו היתה קהל "תלמוד תורה אנשי אמת" ששכנה פאר בהבנין על האדרעס 326 קיעפ סטריט בפינת סאוט 5.

לפי הרשימות שנמצאים ב'זשואיש קאמיונעל רעזישסטער' משנת תרע"ז-ח נוסדה הקהלה בשנת תרנ"ב כקהילה אורטודוקסית, בשנת תרע"ז לא נמצא שם רב רשמי, הקהלה מנתה אז כשמונים מעמבערס ובביהכנ"ס היו 400 מקומות ישיבה. כנשיא ופרעזידענט של הקהלה שימש משנת תרע"ו מר. לואיס גראסבערג שהיגר מאונגארן בשנת תרנ"ב והתפרנס כאינסטולטור בוויליאמסבורג, וכמזכיר של הקהלה נרשם שמו של מר. לואיס גאלדבערגער מהכתובת 234 היוז סטריט בוויליאמסבורג. מן שמות ומוצאי הרשומים אולי נוכל לשער שהקהלה שימשה עבור יוצאי עסטרייך-אונגארן.

רישום ק"ק "תלמוד תורה – אנשי אמת" משנת תרע"ז-ח ב'זשואיש קאמיונעל רעזשיסטער'

כאמור בערך בשנת תרפ"ג קיבלו בני הקהלה על עצמם את הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש לשמש כאב"ד ורב הקהלה, שבתפקידו היה עליו לדרוש בשבתות וימים טובים, וגם שימש כמורה הוראות, מסדר קידושין, ודיין לעניני אישות ודיני ממונות.


קהילת בני אהרן אנשי ספרד - פוילישע שטיבל

בצמוד לתפקידו בק"ק אנשי אמת על רחוב קיעפ סטריט, שימש הגרי"א כרב הלא-רשמי של ה'פוילישע שטיבל', השטיבל החסידי ויחיד במינה שבה התפללו קבוצת חסידי גור ושאר חסידי פולין, השטיבל ששמה הרשמי היתה "בני אהרן אנשי ספרד" היתה נמצאת על הכתובת 259 דעוויזשאן עוועניו בוויליאמסבורג, לא רחוק מביהכנ"ס של הרב זעלמאנאוויטש ואף לא רחוק מדירת ביתו של הגאון זצ"ל בהכתובת 214 ראדני סטריט (הבנין נהרס בעת שבנו שם את הכביש המפורסם "ברוקלין-קווינס עקספרעסוועי" בשנות ה'תש"כ).

בהפוילישע שטיבל התפלל רבי אברהם יצחק בימות החול וגם למד שם שיעורים כסדרן עם הבעה"ב, השטיבל היה אצלו כאיי קטן בתוך גלי הים, בה היתה לו התחושה של 'אינדערהיים' בין חסידים ואנשי מעשה. ידוע שבהשטיבל בשעתו היתה קיימת המקוה היחידה בוויליאמסבורג עבור טבילה כחסידים בכל יום בבוקר, המקוה היתה תחת כשרותו ופקחותו של הגרי"א זצ"ל, וידוע שהאדמו"ר מנאוואמינסק זצ"ל כשהתיישב בוויליאמסבורג השתמש במקוה הזו עד שבנה את המקוה שלו בסאוט 9 סטריט.

מודעה "מבית החסידים בית אהרן" אודות המקוה כשרה שנמצאת בהבנין של 259 דיוויזשאן עוו. שמשנת תרפ"ז נמסר ניהול המקוה לר' חיים יוסף זלאטאלאוו - מסתבר שיחזקאל גאלדבערג שנחתם בתור ווייס פרעז. הוא לואיס גאלדבערג שנזכר בה'קאמיונעל רעדזשיסטער' משנת תרע"ז הנ"ל (קרעדיט לידידנו הרב נחמן נתן על העתק המודעה)

בארכיווני ברוקלין נמצאת תמונה מהמקוה ההיסטוריות מתחת לבנין ביהמ"ד בני אהרן התמונה הוא משנת תשי"ב:

בוויליאמסבורג שימש הגאון רבי אברהם יצחק זצ"ל גם כנשיא של "וועד הרבנים ד'וויליאמסבורג" שפעולותיה כללו הרמת קרן התורה והיהדות בוויליאמסבורג, וכן היה נמנה כחבר של "אגודת הרבנים דאמעריקא" המפורסמת כהארגון הכי חשובה בחיי היהודים בארה"ב בתקופה ההיא.

גם בתחום הכשרות פעל הגאון זצ"ל הרבה, כאשר עינינו רואות בתשובה הראשונה שנדפסה ב'זכר אברהם יצחק' ממנו, בה כותב בכאב לב בשנת תרצ"ה בענין תקנת אגודת הרבנים והמחלוקת שנתהוותה סביבותיה בענין מצב השוחטים והשחיטה בארה"ב. כמו כן נמצא שם תשובה להאדמו"ר רבי פנחס דוד הורוויץ מבאסטאן זצ"ל בענין כשרות ותיקון מקוואות עם בקיאות נפלאה הן בעניני הלכה וגם במציאות הדברים, שמסדר ומנתח באופן מסודר ונפלא.

כר"מ ומרביץ תורה בישיבת רי"א

כאמור נתקבל רבי אברהם יצחק לריש מתיבתא בישיבת רבנו יצחק אלחנן בשנת תרפ"ז, ובכל יום בימי השבוע נסע במסע הסאבוועי משכונת וויליאמסבורג למנהטן להרביץ תורה לעדרי הצאן, ולהשקותם במים חיים ממעינו הטהור שהתגבר בלי גבולים. ממעט שנשתמר לנו בקונטרס הנ"ל "זכר אברהם יצחק" שהו"ל בתו הבכירה מרת אסתר ע"ה בשנת תשל"ו, נראה חידושיו במס' חולין שמסר לתלמידי הישיבה, מלאים זיו ומפיקים נוגה, החידושים נאמרו בדרכי גאוני פולין עם בקיאות ברחבי הש"ס ופוסקים ועומק ביאורי הסוגיות, דברים ערבים ומתוקים כנתינתם מסיני.

בשנת תרפ"ט עלה כוכב מזהיר בישיבת רי"א בעת בואו של הגאון רבי משה סאלאוויציק זצ"ל בנו של הגר"ח מבריסק, שנתקבל פאר כראש הישיבה אחרי שהישיבה עברה למשכנה החדשה בהבנין המפואר באיזור וואשינגטאן-הייטס. מאז בואו של הגרמ"ס לישיבת רי"א נתקשר הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנוויטש עמו בעבותות אהבה, וידידות עזה שררה ביניהם עד לפטירתו הפתאומית של רבי משה בשנת תש"א.

הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל ר"מ בישיבת רבנו יצחק אלחנן נראה צועד לימין ידידו הגאון רבי משה סאלאווייציק זצ"ל בחג הסמיכה של הישיבה בשנת ת"ש

לאחר פטירתו של הגר"מ היה הגריא"ז מי שפעל ועבד ליקח את בנו הגרי"ד זצ"ל מבאסטאן לכהן תחתיו כראש הישיבה, דבר שאכן יצא מכח אל הפועל וכל ימיו הכיר לו הגריד"ס טובה על זה. גם בין הבן רבי יוסף דוב ובין רבי אברהם יצחק נתרקמו קשרי ידידות, בדבריו "בפטירתו של הגרי"א נאבד ממני אבידה שאין לה תמורה" (הגריד"ס בהספדו לפני מטתו  שנעתקה באנגלית בסוף הספר זכר אברהם יצחק הנ"ל).

ראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן לאחר פטירת הגר"מ סאלאווייציק בשנת תש"א – הגרי"א זעלמאנאוויטש ר"מ בהישיבה תמך בימין בנו רבי יוסף דוב סאלאווייציק מבאסטאן שימלא את מקום אביו – בהתמונה אכן נראה הגרא"י יושב לימין הגריד"ס בראשית שנות כהונתו כראש הישיבה

פעולות הצלה עבור האמרי אמת זצ"ל מגור ועל הכלל

גולת הכותרת של עסקנותו בעבור הכלל והפרט הוא בלתי ספק פעולותיו חובקות זרועות עולם להציל את רבו ומורו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר זצ"ל בעל האמרי אמת מגור, מתוך האש המתלקחת בתוך הגולה בערי פולין וברחבי אירופה, ולהעלותו לארצינו הקדושה בה נטע את כרם ה' מחדש.

בפרוץ המלחמה האיומה מלחמת העולם השניה על אדמת אירופה, והחלו הצרות בפרוע פרעות בישראל גפרית ומלח שריפה כל ארצה, ודמו של עם ישראל נעשתה הפקר רח"ל באופן משונה שלא נראה מאז היתה ישראל לגוי, תיכף התחילו החסידים להפעיל פעולות להציל את האדמו"ר מגור מגיא ההריגה, הפעולות החלו בפולין גופא בראשות חדב"ן הרב יצחק מאיר לעווין, שהזעיק את כלל חסידי גור ברחבי העולם לבוא לעזרת ה' בגבורים, עם סיוע שיש בו ממש בגוף ובממון, עבור הצלת הרבי זצ"ל.

השטיבל החסידי בוויליאמסבורג נעשתה אז כמשרד הראשי באמעריקא להצלת הרבי מגור, שבראשיתה עמד רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל שאזר כגבור חלציו וביחד עם עמיתיו ושותפיו לדבר מצוה כמו הרב ר' בנימין זאב הענדלס מאגודת ישראל ועוד עסקנים ונגידים, שיגרו ממון ושאר צרכים לפולין שהיתה נצרכה לצורך שיחוד וכדו', ובמיוחד פעלו אצל הסנטרים וחברי הקונגרס לאלץ על ממשלת פולין להמציא דרך להאמרי אמת לעזוב את ארץ הדמים, פעולות שאכן הצליחו בחסדי השי"ת וה' הלך לפניהם בעמוד האש להנחותם הדרך, ועל ידי אותם פעולות ההצלה זכתה כלל ישראל להשתקמות חסידות גור באר"י ובחו"ל באופן גבוה חוץ לדרך הטבע.

נשתמרה בידינו העתק מטלגרם שערך הגאון רא"י זעלמאנאוויטש אל הגאון רבי אליעזר סילבר זצ"ל יושב ראש וועד הצלה ואב"ד בסינסינעטי, הטלגרם נדפסה בספרו "חורבן און רעטונג" שהנציחה את פעולות וועד ההצלה ובה כותב הגרא"י לאמר:

ברוקלין ניו יארק – אקטאובר 1 1393 9 PM

(חול המועד סוכות אור ליום י"ט תשרי שנת ת"ש בשעה 9 בלילה)

כבוד הרב אל. סילבר

820 האטשינס עוו. סינסינעטי

חסידי גור נתאספו (בוויליאמסבורג) ומבקשים בזה שכבודו יפעיל תיכף ע"י הסנטור מר. טאפט ושאר הנציגים, להציל את הרבי מגור שנמצא כעת בעיר גורא-קאלוואריא. הנאספים מבקשים בדחיפות שכבודו יעבור לעיר וואשינגטאן עם שאר חברי הנשיאות (של הוועד ההצלה).

אברהם י. זעלמענאוויטש

תעודת רישום הצבא משנת תש"ב באמצע ימי מלחמה"ע – הגרא"י מרשים את שנת לידתו כשנת תרל"ז אבל לפי המקובל אצל המשפחה הוא לא נולד אלא תרמ"ז כעשר שנה אח"כ – דבר מעניין מוצאים אנחנו על התעודה שהגרא"י מכניס את "אגודת הרבנים דאמעריקא" (Union of Orthodox Rabbis) כמי שיודע את כתובתו בכל מצב

בימי הרחמים והסליחות באמצע עשרת ימי התשובה בשנת תש"ד רעשה מדינת ארצות הברית מצעדת הרבנים בעיר הבירה וואשינגטאן די. סי., למעלה מ400 רבנים נשיאי פנים וקרואי מועד נסעו לוואשינגטאן, לעורר את לבב נשיא המדינה מר. רוזוולט וחברי הסנט והקונגרס עבור הצלת כלל ישראל בארצות הדמים. בין הדמויות הבולטות שלקחו חבל בנסיעה ובהצעדה, מופיעה תמונתו של הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש בין שאר הרבנים, הגאון נראה מרוגש כשדמעות זולגות מעיניו הטהורים ולבו נאנח ונאנק על מצבם של כלל ישראל באירופה.

העיתון "טיימס-העראלד" מוואשינגטאן מדווח על מצעד הרבנים בוואשינגטאן והכתבה מספרת על מעמד הנרגש 

 הם (הרבנים) הפכו פניהם להקונגרס לעזרה:

דמעות זולגות מעיניהם של הרבנים (משמאל לימין); רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש, רבי אברהם יוסקא גאטטעסמאן, ורבי צבי הירש פריעדמאן, שלשתן מברוקלין. הרבנים מאזינים לתפלתו של רבי אליעזר סילבר בלשה"ק על מדרגות הקעפיטאל. שלש מאות רבנים אורטודוקסיים באו הנה לבקש עזרה מחברי הקונגרס להצלת היהודים שנמצאים במצוק באירופה.

פטירתו

חמש ועשרים שנה הרביץ הגאון רבי אברהם יצחק תורה, זרע ונטע הגרעינים בארץ לא זרועה, עפר קשה כברזל וארץ גזירה אוכלת יושביה, מאות תלמידים קבלו ממנו לקח בש"ס ובפוסקים ונסמכו ממנו להוראה, הרבה מהם אף זכו אח"כ להתקבל וליקח על עצמם משרת הרבנות ברחבי ארה"ב. למעלה מעשרים שנה דרש הגאון ז"ל מהבימה בקהל אנשי אמת בוויליאמסבורג והדריך את יהודי אמעריקא לתורה ולתעודה, ויותר מכ' שנה החייה רבי אברהם יצחק את נפשותם של החסידים ואנשי מעשה בה'פוילישע שטיבל' בוויליאמסבורג, עד לפטירתו הפתאומית ביום ערב יום הקדוש שנת תש"ז והוא רק בן 60 שנה במותו.

הבשורה הלא טובה הכתה גלים ברחבי ניו יארק וסביבותיה, במהירות לקראת היום הנורא התקיים מסע הלויה בוויליאמסבורג, שכללה את ידידו האמיתי הגרי"ד סאלאווייציק שטרח בטירחא דאורחא ממקום מגירתו בבאסטאן, והספיד את הגאון זצ"ל לפני מטתו, מקורביו ידעו לספר שבשנה ההוא בקושי עלתה לו לאכול את סעודת המפסקת לפני התענית אחרי שובו לבאסטאן במסילת הברזל לאחר ההלויה.

ארונו של רבי אברהם יצחק הובאה להביה"ח 'בית דוד' באיזור עלמאנט, ומצא הגאון זצ"ל את מנוחתו כבוד בחלקת חסידי גור. לאחר ימי חג הסוכות ערכה ישיבת רי"א מספד מר לבכות ולהוריד דמעות על אדם כשר שהלך למנוחות, הגרי"ד סאלאווייציק שנה ואחים בהספידא פעמיים, והפליג עליו בדברים בגודל מעלותיו בתורה ובמדות טובות.

מצבות הגאון רבי אברהם יצחק זעלמאנאוויטש זצ"ל והרבנית חנה בת ר' יצחק (פוקס) ע"ע על הביה"ח בית דוד בניו יארק

(תשוח"ח להחבר מח"א הידוע בשם יוראפ, על אדיבות לבו בהמציאו לנו את התמונות)

בעוה"ר גורל משפחתו וצאצאיו של הגאון זצ"ל לא היתה שונה הרבה מגורלם של הרבה יהודים שהיגרו לאמעריקא בימים ההם, ונתקיימה בו דברי שלמה המע"ה שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, משמונה ילדיו שכולם היגרו עמו לארה"ב היה איזה מהם שכבר בחייו עזבו את מקור מים חיים לחצוב להם בארות נשברות, ואף מאלו שחיו חיי תורה ויהדות לא שרדו צאצאים שהולכים בדרך אבותיהם.

בין בוגרי ישיבת רי"א משנת תש"ד נמצא תלמיד בשם וויקטור זעלמאנאוויטש, מסתבר שמדובר בנכדו של הגרי"א שהיה נקרא על שם אביו ר' אביגדור ע"ה, התלמיד מוסר את צמאונו להגיע לרבנות! כמו"כ מצאנו ראינו נדפס בירחון הפרדס חידושו של הבחור אביגדור ירוחם זעלמאנאוויטש שחותם כנכד הגרי"א, אולי זה אותו הבחור, מעניין מה נעשה בסופו של הבחור הלז.

בתו הבכירה של הגאון זצ"ל מרת אסתר נישאה לר' יוסף דובאוו ע"ה, הם הלכו בדרך התורה כל ימיהם אבל לא זכו לראות זש"ק, בסוף ימיה עלתה לארץ ישראל ושם נפטרה. הבת הזה רצתה כל ימיה להנציח זכרונו הבהיר של אביה הגדול, ובהשתדלותה יצא לאור בשנת תשל"ו קונטרס קטן בשם "זכר אברהם יצחק" עם קומץ קטן של חידושי תורה בסוגית הש"ס ובהלכה. תולדותיהם של צדיקים אלו מעשיהם הטובים, יהא זכרו ברוך וזכותו הגדול יגן בעדו לעמוד לקץ הימין ויקיצו וירננו כל שוכני עפר.