הרב אברהם דוב (בער) באראש זצ"ל - ריצוב - פיטסבורג וניו יארק
הרב אהרן ב"ב הירשקוביץ, מזכיר מורשת חכמי אמעריקא
אחד מהרבנים החשובים שהיגרו לארה"ב הרבה לפני הפרעות באוקראינא היה, רבי אברהם דוב באראש זצ"ל, נצר למשפחה מיוחסת בן אחר בן לרבנו החכם צבי ובנו רבי יעקב עמדין היעב"ץ זי"ע.
אביו רבי יצחק אייזיק זצ"ל
הרב באראש נולד בעיר החסידי ריצוב פלך וואהלין (או כפי שנכתב ריצעוו/ריטשעוו, עיר מצער קרוב בערך שלשים קילומטרים לקאנסטאנטין-ישן) לאביו הגה"צ רבי יצחק אייזיק הרב והמו"ץ בעיר ריצוב משך עשרות בשנים ואשר לפני זה שמש במשרה זו בהערים שאריגראד, נעמירוב ויעליסטאגראד. שני בנים נוספים היו לו לרבי יצחק אייזיק והם; רבי יעקב יוסף מי שכיהן כמו"ץ בסקווירא רבי פינחס ששימש כמו"ץ בעיר אומאן (רב" א"ש בערכו של רא"ד).
ערכו של רבי יצחק אייזיק עמדין-באראש רב ומו"ץ בעיירות; שאריגראד, נעמירוב, יעליסטובגראד ובסו"י בעיר ריטשוב מספר "דורות האחרונים" לרב"צ אייזנשטאט
יש לציין שעל הספר "בני רשף" נמצא שני הסכמות מרבני ודייני העיר אומאן משנת תרנ"ט ושניהם בשם ,רבי פנחס" ואנחנו לא נדע בבירור אם בנו של רבי יצחק הנ"ל היה רבי פנחס בראטשין או רבי פנחס בן מהר"ש (באראש) - הנה העתקת ההסכמות
בירור היחוס משפחת עמדין-באראש להגאון היעב"ץ זצ"ל והחכם צבי
כפי שכתבנו נתייחס הרב באראש כנכד בן אחר בן להגאון היעב"ץ ע"י בנו הגאון הגדול רבי מאיר אשכנזי אב"ד קאנסטאנטין-ישן. חיבה יתירה נודעת להגר"מ אשר התשובה היחידה שנדפסה אל הבעש"ט הקדוש זי"ע (מים חיים, להג"ר חיים הכהן ראפאפפארט זיטומיר סי' כ"ז) אודות שוחט בעיר מעזבוז שעשה מעשה נגד שיטת הרמ"א וכו', נכתבה על ידי הג"ר מאיר זצ"ל שהחזיק קשר אמיץ עם הבעשטה"ק.
יצויין שרב"צ אייזנשטאט בערכו (הועתק לעיל) של רבי יצחק אייזיק באראש הנ"ל כותב שרי"א בעצמו היה בנו של הגר"מ ואף הפליג באריכת ימים ושנים עד לקל"ו שנים... ונפטר בשנת תמט"ר. ופשוט ששגה בזה, ראשית שאריכת ימים מופלגה כזה יש לו קול, ואין שום איזכור מכך בשום מקום, והשנית הרי ברור שהשם "באראש" יוצא מר"ת ב'ן ר'בי ש'מואל (וכדומה), הרי שאין הוא בנו של רבי מאיר ישיר, אלא ההתייחסיות אליו צריך להיות ע"י אחד בשם שמואל, שמעון או שלמה וכו'.
ועוד הרי בספרי היחס ידוע שלהגר"מ היו שתי בנות האחת שנשאה להג"ר דובעריש הכהן ראפאפפארט אב"ד מעזבוז, והשנית נישאה להג"ר משה שמילא מקום חותנו כאב"ד בקאנסטאנטין, ואין שום זכר שיהא להגר"מ בן כי אם בנות. וגם יקשה הרי ששם משפחתו של הגר"מ (החכם צבי והעמדין) היה "אשכנזי" בעוד שרבי אברהם בער ואביו נקראו בשם "באראש". והאיך נתקיימו דברי שניהם?
באמת היינו מרוצים מכך, שמשפחת הג"ר משה ביק אב"ד מעזבוז זצ"ל (נכד הג"ר מאיר אשכנזי אב"ד קאנסטאנטין ישן ע"י חתנו הר' דובעריש ראפפורט) יודעים לספר שזקינם החזיק קשר משפחתי עם הרא"ד באראש, והגרמ"ב ידוע שהיה בקי נפלא בקורות הדורות. גם ראוי לציין שרא"ד באראש קרא שם בנו "יעקב ישראל" ע"ש זקינו היעב"ץ (אודות שם היעב"ץ כיעקב ישראל מעניין לעיין בספר המאור הגדול נ.י. תשס"ו בתולדות המחבר הערה ג').
ולמעשה אפשר לקיים את סדר היחוס עפ"י דלהלן:
היעב"ץ בספרו מגלת ספר (דף 153) כותב אודות בנו רבי מאיר שאכן היה לו בן "אבל לא נתקיים לו זרע זכר", וגם בספר כתבי הגאונים מובא שהגר"מ אימץ נכדיו שנתייתמו מבן או מבת... ובקובץ שפתי צדיקים (ח"ט דף ס"ט) מובא שם רשימת יחוס של רבי ברוך דרוהוביטשער ממעזבוז ומביא שם שלהגר"מ היה בן בשם שמואל והיה נקרא "שמואל דעם רב'ס"...
הרי שיש סמכות לכך שמלבד בנות גם היה להגר"מ בן או אפילו בנים אך שלא שנפטרו בגיל צעיר בחיי אביו היעב"ץ, יתר על כן הרי שהיה לו בן בשם... שמואל, ולפי זה ג"כ מובן למה נסתבך כ"כ סדר היחוס, כיון שהסב רבי מאיר אימץ את נכדיו שנתייחסו אחר בנו ר' שמואל שמכך נשתרבב הכינוי בר"ש/באראש ונשתכח סדר היחוס המדוייק.
קוים לתולדות רבי אברהם דוב באראש זצ"ל
יצויין שעקב הסיבוך בסדר יחוסו כפי שיתברר להלן, ומחמת סיבות השונות שהכריחוהו לשנות שנת לידתו בתעודות אזרחיות (כגון תרי"ח, תרכ"ג ותרכ"ו) לא ידוע בדויק יום ושנת לידתו, אולם לפי התיאור שכתוב על מציבתו "נפטר בשיבה טובה למאה שנים בערך" הרי שהתאריך המתאים ביותר הוא כפי שכתב בעל 'דורות האחרונים' (בנציון אייזנשטאט, בראזנוויל ת"ש) בערכו, שנולד בי"ב תמוז שנת תר"ב.
בצעירותו למד רבי אברהם דוב בער אצל אביו מהרי"א זצ"ל, אח"כ התהווה לתלמידו המובהק ורוב תורתו קיבל מרבו הגאון החסיד המפורסם רבי ארי' לייבוש באלחובער בעל שו"ת שם אריה, אשר גם סמכוהו לדון ולהורות. חמש שנים שמש כרב דעיר מעכלי, ואח"כ במאריאן, ובשנת תרנ"ג היגר לארה"ב ושמש שלש עשרה שנים כרב בפיטסבורג ואח"כ התיישב בשכונת פאר ראקאוויי אשר בנוא יארק והיה אחד מן הרבנים המפקחים על הכשרות אצל הפירמא שטרייט'ס מצות.
הגאון הגדול ר' מאיר דן פאלאצקי בעת ביקורו בנוא יארק השתעשע עם הרב באראש, ומלבד מה שהפליא בשבחים על הסכמה שכתב לספרו של ר' אברהם בער (שלא ראו אור), אף מביאו בספרו (כלי חמדה ח"ה קונטרס במלואים דף מח, פיעטרקוב תרצ"ח) וז"ל שם "ראיתי דברי הגאון ר"א באראש שליט"א ונכונים מאוד בדרך פלפול וכו' והדברים ראוין לגדולי החריפים מדורות שלפנינו".
כאמור נפטר רבי אברהם דוב בשיבה טובה בן מאה שנים לערך בא' דר"ח תמוז שנת תש"ג, ונטמן בחלקת חברה אוהב ישראל אנשי מעזבוז במט. חברון סעמיטערי.
בניו;חיים צבי שנפטר י"ג טבת שנת תרפ"ח והיה בן ל"ח שנים בלבד, יעקב ישראל נפטר כ"ג אדר שנת תשל"ז. שלמה נפטר ז' סיון שנת תשל"ד.
תשוח"ח להרב נחוניא ג. חבר בהמורשת על אדיבות לבו בצילומי המצבות על הביה"ח מט. חברון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה